כל המאמרים במדור במדבר

פרשת השבוע היא ההזדמנות להזכיר לנו את היסוד של התורה כולה – החתירה לשלום "היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום

ה'שמרנות' נכנסה לשיח הפנימי בארץ בשנים האחרונות והפכה לטרנד בקרב אינטלקטואלים מן הימין ומהציבור הדתי. הם מנופפים בה, ומצטטים מדברי הוגיה. התפיסה השמרנית נולדה מעבר

למסתכל על הפטרת השבת ופרשת השבת במבט שטחי בלבד, נראה כי הסיבה היחידה שהביאה לבחירת הפטרה זו דווקא היא משום שמדברת היא על שמשון שהיה

במסכת שבת (פרק תשיעי) מבררת הגמרא את העיתוי של ההכנות לקבלת התורה. רב אדא בר אהבה אומר: 'משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד', וכן נחלקו שם

בפרשת השבוע כותבת התורה את ברכת הכהנים, ובעקבות כך נעסוק השבוע בעניינים הקשורים לכך, ובשאלה האם כהן רווק רשאי לשאת כפיו. כמו כן, נבחן כיצד

עלינו לתור אחר הרעיון המאחד שלעיתים מימושו נראה בדמות של שני מעשים סותרים חג מתן תורה הוא הזדמנות לעסוק באחד מפסוקי תהילים שעוסק בירידת התורה

הגמרא מספרת על שמעון הצדיק שהסתייג מכך שאנשים יקבלו על עצמם נזירות. אולם, פעם אחת הוא פגש נזיר יוצא דופן שזכה לברכתו הנלהבת. אותו נזיר

"זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". "יביא אותו, וכי אחרים מביאים אותו והלא הוא מביא את עצמו זו

השבת נתחיל בקריאתו של החומש הרביעי מבין חמשת חומשי התורה – ספר במדבר. הרש"ר הירש קובע שעניינו של ספר במדבר מוקדש "המציאות הלאומית". כלומר, ספר

הפסוק הפותח את הפרשה הוא "וידבר ד' אל משה במדבר סיני…" (במדבר, א', א'). פתיחה זו היא חריגה מן האופן המקובל שאין מציינים היכן נאמרו הדברים