
חוקה לישראל
במצוות פרה אדומה יש חיבור ממצע ושילובי בין המורכבות של הניגודים ישנם שמאמינים, במעין אמונה דתית, ש'חוקה' היתה פותרת את כל תחלואי החברה הישראלית. אמנם

במצוות פרה אדומה יש חיבור ממצע ושילובי בין המורכבות של הניגודים ישנם שמאמינים, במעין אמונה דתית, ש'חוקה' היתה פותרת את כל תחלואי החברה הישראלית. אמנם

דווקא ההבנה שאנו לא יודעים כלום – היא אשר מביאה אותנו לעולם מלא סקרנות לדעת, להיות סבלניים וסובלניים יותר פרשת "פרה אדומה" נחשבת כפרשה הסתומה

התנחומא מבקש להדגיש את הקושי הקיומי האנושי אל מול חוקים התנחומא דורש את המילים הפותחות את הפרשה "זאת חוקת התורה", ואלו דברי התנחומא: "זאת חקת

ההצלחה אליה צריך לשאוף כל אדם אינה נמדדת בקבלת תפקיד רם, אלא בביצוע מושלם של התפקיד המותאם מבוכה גדולה נובעת ממי המריבה. מבוכה בשאלה במה

רבים ניסו להסביר מה היה חטאו של משה עד כדי שניטלה ממנו מנהיגותו. משה נצטווה לדבר אל הסלע ובמקום זאת הוא מכה את הסלע, פעמיים.

הבאר במדבר אינה מים בלבד, אלא אפשרות לכל הטוב שבעולם הצומח חז"ל דורשים את סמיכות הפסוקים שבין מות מרים, לבין "ולא היה מים לעדה", ואת

אותן שאלות מהותיות שריחפו אז, בכניסה לארץ– מאתגרות אותנו גם בימינו אנו לאחר מאות שנות גלות ועבדות במצרים, ועוד ארבעים שנה במדבר, מגיע סוף סוף

המתבונן בפרשתנו מתקשה לראות את הקשר החורז בין חלקיה השונים של פרשתנו. לעומת זאת, הקשר בין הפרשה להפטרה נראה ברור. סופה של פרשתנו עוסק במסעות

"'וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמים' (במדבר יט, טז). 'בחלל חרב או

פרשת קורח, מתארת אירוע המתרחש בדור המדבר ואשר קורא תיגר על מנהיגי התקופה – משה ואהרון. קורח מצליח לרכז מסביבו קואליציה של דמויות מוכרות ובעלות