כל המאמרים במדור במדבר

בעולמה של תורה, מאורעות קשים – לכלל ולפרט – הם נקודת ציון ותמרור "עצור" הקוראת לכל אדם (ע"ע מעשה נינווה), וקל וחומר לאדם מישראל, לעצור

מפשט הפסוקים משתמע שבלק חשש מכך שישראל יכבוש את ארצו ולכן רצה להחליש את כוחם. מדוע שיחשוש מכך, הרי ישראל מעולם לא עשו זאת? מלמדנו

על מפתנה של ארץ ישראל, לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר, מתנהל ויכוח מר ונוקב על אופיו של המזרח התיכון החדש המתהווה, ועל דמותה של המדינה

בלעם איננו אדם פרטי ומקרי, כשם שעמלק איננו עם רגיל שהזדמן במקרה לסכסוך שכנים. בלעם ועמלק מייצגים את המהות של הרוע המזוקק, ושל הצביעות בהתגלמותה.

פרשת בלק ובלעם היא מן הפרשיות הידועות ביותר בתורה וקובעת ברכה לעצמה. זוהי הפרשה היחידה בתורה שנקראת על שמו של נביא גוי (שניה לה היא

המכרז הראשון לבחירת מנהיג לעם ישראל יצא לדרך. בראש ועדת האיתור מכהן הקב"ה בכבודו ובעצמו, זאת לאחר שמשה רבנו מבקש ומגדיר לקב"ה מה לדעתו הם

מניינם של ישראל בפרשתנו מסיים את ארבעים שנות הנדודים של בני ישראל במדבר. בסיום המניין התורה מציינת [במדבר כו סד] – "ובאלה לא היה איש

אחת הסכנות – וגם האתגרים – שניצבים לפתחה של כל עבודה היא השגרה והשחיקה. פעולה שנעשית יום יום, לאורך ימים ושנים, מאבדת את טעם ההתחדשות

עתה לאחר שהאירועים המסעירים מאחורי, אני רוצה לספר לכם מה אני מרגיש וגם לתת לכם מעט עצות מועילות. אתם בוודאי חושבים כי המעשה שלי הוא