כל המאמרים במדור במדבר

חטא המרגלים גרר אחריו עונש שהושת על עם ישראל: "במדבר הזה יפלו פיגריכם וכל פקודיכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינותם עלי" ( במדבר, יד'

בספר יחזקאל פרק כ מסופר כי זקני ישראל באו אל יחזקאל בתביעה: כיוון שהם נמצאים בגלות אין עוד טעם לקיום מצוות חלקי ומצומצם. תביעתם כנראה

חטאם של המרגלים חמור בכל קנה מידה – הן ככפירה בכוחו של הקב"ה להוריש מפנינו את כל עמי כנען, הן בכפיות טובה שבאה לידי ביטוי

(כו) וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה: (כז) וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד

הפרשיה הראשונה בפרשת בהעלותך, העוסקת במעשה המנורה ובהעלאת נרותיה, נראית לכאורה מיותרת לחלוטין: מעשה המנורה מפורט כבר בפרשת תרומה, ואין כאן שום חידוש על הנאמר

אמר רבי יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם, שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו "וישמע ראובן ויצילהו

ללאחרונה התעורר פולמוס נרחב באשר לשאלה האם גאולתנו היא עובדה קבועה וקיימת, ואין היא תלויה במעשינו הבחיריים. דיון זה בנוי על המתח המובנה בין אמונתנו