
למנצח לבני קורח מזמור
מזה מאות שנים משמשת פרשת קורח כחומר ביד יוצרי הדרשות, והם מהפכים בה ומהפכים בה ומוצאים את שאהבה נפשם. ועדיין תמיהה במקומה עומדת: מה ראתה

מזה מאות שנים משמשת פרשת קורח כחומר ביד יוצרי הדרשות, והם מהפכים בה ומהפכים בה ומוצאים את שאהבה נפשם. ועדיין תמיהה במקומה עומדת: מה ראתה

ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר – בשתי דרכים ניתן להתבונן על ריבוי המצוות המוטלות עלינו. אפשרות אחת היא דרכו הליצנית של קורח: "…מעשה
עונשם של קרח, דתן ואבירם הוא חריג באופן קיצוני, לאו דווקא בחומרתו (מגפה ומוות אנו פוגשים כעונשים על חטאים רבים בתקופת דור המדבר), אלא באופן

פרשת המרגלים נצרבה בתודעה ההיסטורית היהודית כאחת הפרשיות הטראומטיות בתולדות בני ישראל במדבר. היא מעלה לא מעט תמיהות לנוכח פשוטו של מקרא: מה הייתה מטרת

לחיבת ארצנו הקדושה, ולתיקון החטא הנורא של דיבתה, מן הראוי להקדיש פינה זו לאחת מסוגיות היסוד ההלכתיות של יישוב הארץ בדורות האחרונים. "…לכדרבי יוסי ברבי
חטא המרגלים גרר אחריו עונש שהושת על עם ישראל: "במדבר הזה יפלו פיגריכם וכל פקודיכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינותם עלי" ( במדבר, יד'
בספר יחזקאל פרק כ מסופר כי זקני ישראל באו אל יחזקאל בתביעה: כיוון שהם נמצאים בגלות אין עוד טעם לקיום מצוות חלקי ומצומצם. תביעתם כנראה
חטאם של המרגלים חמור בכל קנה מידה – הן ככפירה בכוחו של הקב"ה להוריש מפנינו את כל עמי כנען, הן בכפיות טובה שבאה לידי ביטוי
(כו) וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה: (כז) וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד

בפרשיות נשא ובהעלותך מפנות את הזרקורים לדמותו של אהרן הכהן. בפרשה הקודמת, הוא ובניו מצווים לברך את בני ישראל בברכת הכוהנים, ברכה שתוכה רצוף אהבה.