כל המאמרים במדור דברים

״את שומעת?״ – פנה שמעון לאשתו – ״עכשיו קיבלתי את דוח המשכנתא. כבר חמש שנים אנחנו משלמים שבעת אלפים שקלים בחודש, והיתרה לתשלום נשארה כמעט

בפרשת השבוע, פרשת כי תצא, אנחנו קוראים: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת

בעקבות הרשימה הקודמת בה טענתי שיש לעשות תשובה גם בתחום של תפיסת הא-לוהות, קיבלתי תגובות מגוונות. מספר מגיבים ביקשו ממני שארחיב בנושא ואכתוב מיהו א-לוהים,

באופן מובהק, חד-משמעי שאיננו משתמע לשני פנים, חוזרת התורה פעמיים על העיקרון של קדושת המילים היוצאות מהפה. בפרשת השבוע, 'כי תצא', בהקשר של נדרים שאדם

שלוש אומות אינן באות  בקהל ה': עמלק, עמון ומואב. עמלק הוא ראש שונאי ישראל ונאסר כל ממשק עימו. אבל, מדוע אסורים גר עמוני וגר מואבי

  מה משמעותה של מלחמה בתפיסה היהודית? האם היא רק התנגשות פיזית בין כוחות עוינים, או שמא היא משקפת מציאות עמוקה יותר של הקיום האנושי?

ההרגל הוא אולי הכוח הגדול ביותר בחיי אדם וחברה, אך גם אתגר מסוכן. אנו נוטים לדבוק בו משום שהוא מגלם ערך, אמונה וניסיון היסטורי שהחזיקו

פרשת אשת יפת תואר ניצבת במרכז הפרק שפותח את פרשת "כי תצא למלחמה". בעיני פרשנים, ראשונים כאחרונים, כמו גם בעיני אדם בן ימינו, מעורר המקום

ספר דברים מקדיש מקום נכבד למערכת המשפט. בפרשת השבוע שעבר קראנו "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' א-לוהיך נותן לך לשבטיך ושפטו את

אחת מ-74 המצוות בפרשה עשויה להיות רלבנטית במיוחד למגויסים למילואים, וזו המצווה לפטור משירות צבאי אנשים שזה מקרוב באו בברית הנישואין. התורה קובעת: "כִּֽי־יִקַּ֥ח אִישׁ֙