
ברוך פרי בטנך
במסגרת הברכות והקללות שהקב"ה מרעיף על עם ישראל, אם ישמעו בקול ה' לשמור ולעשות את כל מצוותיו או אם לאו, מופיעה הברכה: "בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ"

במסגרת הברכות והקללות שהקב"ה מרעיף על עם ישראל, אם ישמעו בקול ה' לשמור ולעשות את כל מצוותיו או אם לאו, מופיעה הברכה: "בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ"

אחת הקללות בפרשת התוכחה מתארת מפגש אפשרי עם עמים ותרבויות שיקומו עלינו כשלא נמלא אחר ייעודנו הראוי "ישא ד' עליך גוי מרחוק…גוי עז פנים אשר

בעל המאור ושמש רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין (1751 – 1823; תקי"א – תקפ"ג), הנודע בשמו, בעל ה"מאור ושמש" על שם ספרו, היה מתלמידיו של

במרכזה של פרשת כי תבוא מעמד הברית בהר גריזים והר עיבל. מעמד זה מתואר בפרוטרוט בפרשה ובמשנה (סוטה ז ה) ובו נאמרות הברכות והקללות, במעמד
רשת האינטרנט הרחיבה את האפשרויות להכות בסתר, בדרכים שונות ומגוונות. בראש ובראשונה בעובדה שכל אדם יכול לכתוב כל דבר, בלי להזדהות, בלי לאשש את טענותיו,

צמד המילים אויב ומלחמה זרים לנפשו של היהודי. והנה פותח הרב קוק זצ"ל את 'אורות מלחמה' במשפט שהקים עליו לא מעט מתנגדים, בעיקר בשל חוסר

מצוות השבת אבידה זכתה למעמד של מצווה המהווה דוגמה שכל אדם מכיר מילדותו, שכן מדובר במצווה פשוטה ומובנית. מצווה זו נוגעת לכולנו, מאז היינו תינוקות
בפרשתנו מצווים הסוחרים ואנשי העסקים לנהל את עסקיהם בהגינות ולדייק במידות המאזנים: "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה: לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה
פרשת כי תצא גדושה ומלאה במצוות, בפרט במצוות חברתיות. בפרשה זו ישנן מצוות רבות, שהוזכרו בחומשים הקודמים וחזרו ונשנו בפרשתנו. אחת מהן היא מצות פריקה
שלש פעמים מוזכרת בתורה "מערכת היחסים" שבין ישראל לעמלק. המקום הראשון הינו המפגש הראשון האמתי שהתרחש בין ישראל לעמלק במהלך התנועה במדבר: "ויבא עמלק וילחם