כל המאמרים במדור דברים

שבת פרשת "דברים" נקראת "שבת חזון" על שם הפסוק הראשון בהפטרה: "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים בימי עוזיהו יותם אחז יחזקיהו

תשעה באב חל השנה במוצאי שבת. נחלקו הראשונים על סדרי ההבדלה במציאות כזאת (הדברים הובאו בהרחבה בפסקי הרא"ש בסוף מסכת תענית, סימן מ'). היו שהציעו

ביום ראשון יחול צום תשעה באב. צום זה איננו סתם עוד יום צום בלוח העברי. במסכת תענית נכתב: "בְּתִשְׁעָה בְּאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ

כמענה לשאלה שבכותרת, אומרת התורה: "גַּם בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף ה' בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם אַתָּ֖ה לֹא תָבֹ֥א שָֽׁם". סברנו כי מניעת משה רבנו מלהיכנס לארץ ישראל הינה

"אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו

ישבתי לאחרונה בישיבה שבה השתתפו אנשים מתחומי עיסוק שונים, וכפי שקורה לא פעם, השיחה התגלגלה די מהר לענייני השעה – המלחמה, החטופים, המצב בעזה ועוד.

במהלך התוכחה מבקר משה את העם על כך שבעטיו של חטא המרגלים הוא לא ייכנס לארץ, וכך נאמר:  "גַּם בִּי הִתְאַנַּף  ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם

מה הכי חשוב כעת: רעוּת? אחדות? עצמאות? שלום? חיי אדם? צדק? חירות? ואולי זוגיות? משפחה? קריירה? חסד? חיזוק רוחני? כל הערכים חשובים ודחופים והכרחיים למימוש,

מספר מנהגים בתפילות ט' באב עשויים להעלות תמיהה. בתפילות היום הזה היינו מצפים למצוא, אף יותר מאשר בשאר השנה, קטעי תפילה העוסקים בבקשת מחילה ובתחנונים.

עימותים צבאיים חורזים חלקים רבים של פרשת "דברים". משה רבנו סוקר את המלחמה בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן, שני אויבים שהטילו חיתתם על עמי