כל המאמרים במדור דברים

  "להצלחה אבות רבים; הכישלון הוא יתום". אמירה רווחת זו מוכחת במציאות מדי יום ביומו. כאשר מופיעה על במת ההיסטוריה הצלחה, בכל תחום שהוא, יש

מצב של מלחמה הוא לא מצב חדש ובלתי מוכר לעם ישראל. לאורך הדורות כולם, לצערנו, נאלצנו להתמודד, להיאבק ולהילחם מול סוגים שונים של אויבים שקמו

האם יש להתחשב במצוקותיהם של יחידים בבעיות ביטחוניות? פרשתנו יכולה לתת קריאת כיוון בעניין זה. שלושה סוגים של אנשים מקבלים בפרשה פטור מהשתתפות במלחמה: "הָאִישׁ

כל מי ששירת בצבא יודע שנשמת אפו של הצבא היא ביצוע משימותיו. בצבא, המשימה קודמת לאדם. תפקידו של הצבא הוא לנצח במלחמה, והחייל הלוחם הוא

פָּתוֹלוֹגְיָה היא ענף ברפואה העוסק בחקר מנגנוני הפרעה לפעולתו התקינה של אורגניזם, מנגנונים המחוללים מחלות, לקויות ומוות.   בפרשת השבוע נצטוו ישראל למנות מלך, "כי תבא אל

מועד הבחירות לרבנים הראשיים לישראל הולך ומתקרב. לקראת הבחירות, הוקמה לפני כשנה ועדה יצוגית של 40 רבנים מכל חלקי הציונות הדתית בראשותו של הרב יעקב

הפרשה מתארת לנו את מהלך העניינים המתרחש כאשר עם ישראל יוצא למלחמה. אנחנו כבר שנה נמצאים במלחמה ארוכה, מתישה וכואבת וניסיתי לחשוב מה ניתן ללמוד

"וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים" [יט- י'] מהו עניין מיקומה של מצוות ערי מקלט בפרשתנו?

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" שני קשיים לשוניים בפסוק זה. מיהו לך? מיהו

העיסוק הפוליטי האינטנסיבי ביחסי הכוחות הלאומיים שבין מערכת המשפט לשאר זרועות השלטון משכיח בצורה מדאיגה את חיי היום יום, ואת התפקיד הבסיסי ביותר של מערכת