כל המאמרים במדור דברים

המאזניים, בהם על פי המסורת נשקלים מעשינו בראש השנה, מהווים את אחד הסמלים המובהקים של יום זה. כבר מימי קטנותינו אנו מכירים את התמונה, ולומדים

אחד מהפיוטים הגורמים לנו להתרגש במהלך ראש השנה ויום הכיפורים הוא 'ונתנה תוקף'. בפיוט זה בא לידי ביטוי אפסיותו של האדם – 'אדם יסודו מעפר

תהא שנת פדות ושלום. הלוואי. שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנה של סיומות. שהחטופים ישוחררו, מי לביתו ומי לקבר ישראל, שהצבא ישיג את מטרותיו בכל

השבת היינו אורים לברך את חודש תשרי שעומד להתחדש עלינו, אך לא כך אנו נוהגים. בשבת זו לא מברכים את החודש ולא מזכירים אותו כלל.

בראשית השנה, עת אנו מתכנסים סביב שולחן החג, פותחים מחזור תפילה עתיק יומין ושומעים את קול השופר המנסר בחלל האוויר – קשה שלא להרהר במשמעותה

ערב ראש השנה תשפ"ו. מדינת ישראל מחולקת לשתיים: אלו שיתפללו בבתי כנסת, ואלו שיעמדו בעמדות שמירה. אלו שיהיו עם המשפחות בבית, ואלו שיהיו רחוקים מהמשפחה.

שנת תשפ"ו בפתח, וכולנו תפילה ששנת תשפ"ו תהיה שנת פריצת דרך ועליית קומה, ושתהיה שנת פריחה ואחדות! בשנתיים האחרונות אין כמעט דבר בחיינו שאינו קשור

בסעודות ליל ראש השנה המתקיימות בחדרי האוכל ביחידות צה"ל, מקפידים על המנהג החביב והמיוחד של "סימני החג". הגורמים האמונים על המזון, בשיתוף פעולה עם הרבנות

ישראל היא מחוללת המוסר והבהירות האסטרטגית הגדולה של הדור הזה, והיא חייבת להמשיך לפעול בעוצמה כנגד כל אויביה. מהסכמי נורמליזציה, דרך הבידוד הבינלאומי ועד תנופת

השבוע חגגתי 10,000 עוקבים בפייסבוק (אם אתם עדיין לא שם, בואו!). ככה, בלי לשים לב תוך כדי ששיתפתי בכאב שלי, שצחקתי עליו ובכיתי איתו. הצטרפו