כל המאמרים במדור דברים

בין ברכה וקללה, חירות ואחריות, והיכולת לראות נכון את החיים פרשת ראה היא אחת הפרשות החדות ביותר בתורה, מפני שהיא אינה מסתפקת בציווי או בסיפור,

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב. אָמַר רַבִּי אָבִין: בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי,

הכתוב מציב בפני האדם את הבחירה בין שמיעה בקול ה' לבין שמיעה בקול יצריו. בצד המעשים ניצבים השכר והעונש – הברכה והקללה. כך נאמר (דברים

  "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (דברים יא, כו-כז). השבת אנו גם מברכים את חודש

בימים אלה מציינים עשרים שנים למלחמת לבנון השנייה. חשוב מאוד להיזכר בה, משום שהיא הייתה אבן דרך משמעותית בתהליכים שהביאו אותנו למצב שבו היינו מול

שבע פעמים מופיעה המילה 'ארץ' בברכת ה' ובהבטחת הארץ בתחילת פרק ח' [ז-יא], ולא בכדי. מדובר במהלך דו-כיווני: מחד גיסא, מובטחת לעם ישראל ארץ טובה

הרב עמנואל גדג', מנהל כשרות צהר פיקוח מזון ביטול רפורמת הכשרות הוצג על ידי ח״כ אוהד טל (בגיליון 'שבתון' האחרון) כמהלך מקצועי שנועד להשיב סדר

הארץ הזו היא מסוכנת. זהו אחד המסרים המרכזיים של משה רבנו בנאומו בספר דברים. הוא חוזר על כך פעמים רבות. בדבריו מופיעות שתי סכנות מרכזיות.

בלימוד האחרון שלנו בבית המדרש, בקריה האקדמית אונו, שאל אחד הקסים בגיחוך ובחצי חיוך: "מה הדבר הזה שיש בבית כנסת כיסא של אליהו הנביא?" השאלה

פרשת עקב מלמדת אותנו את סוד הברכה וההשגחה האלוקית. הפרשה נפתחת בהבטחה גדולה: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ