דרכים להתמודד עם בעיות

שמואל ב' פרק יב'

לאחר מותו של אוריה החיתי בקרב ונישואי דוד ובת שבע, מגיע נתן הנביא בשמואל ב' פרק י"ב ונושא את משל כבשת הרש המפורסם. לאחר מכן דוד מודה בחטאו אך הוא עדיין נדרש להיענש- "אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אֹיְבֵי ה' בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת. וַיֵּלֶךְ נָתָן אֶל בֵּיתוֹ וַיִּגֹּף ה', אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה לְדָוִד וַיֵּאָנַש."

הילד משויך לפי הפסוק ל"אשת אוריה" ולא לאשת דוד, לילד אין שם, גם לא ברור מה גילו בעת שחלה, הוא תוצר של החטא ההוא ותו לא. בזמן מחלתו של הילד, דוד מחליט לעשות מעשה ולהשתדל ככל הניתן כדי שהילד יתרפא-" וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת הָאֱ-לֹהִים בְּעַד הַנָּעַר וַיָּצָם דָּוִד צוֹם, וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה."

שבעה ימים דוד משקיע כדי לפעול להצלתו של הילד ולא נענה לניסיונות של זקני ביתו להקימו. לאחר שבעה ימים, מת הילד ורק אז – "וַיָּקָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָו וַיָּבֹא בֵית ה' וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּשְׁאַל וַיָּשִׂימוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל."

עבדיו לא מבינים את ההתנהלות של דוד, איך כשהילד חולה הוא מתאבל וכשהילד מת הוא קם ומתאושש? דוד עונה שכעת אין לו איך להציל את הילד ולכן האבל לא רלוונטי. השאלה עדיין עומדת במקומה- לא רק כי טבעי להתאבל על אדם שכבר מת, אלא כי דוד עצמו בפרק ג', התאבל ואף צם לאחר הריגתו של אבנר בן נר.

נהוג לחלק את דרכי ההתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר לשלושה- התמודדות מכוונת בעיה, מתמודדות מכוונת רגש והימנעות. המחקרים מראים כי ההימנעות- להתעלם מהבעיה, לברוח ממנה, זו דרך שמקלה על האדם לטווח הקצר מאוד אבל לא יעילה לטווח היותר ארוך.

מאידך, גם התמודדויות מכוונת רגש כמו מדיטציה, שיח עם חבר וכתיבה וגם התמודדויות המנסות לפתור את הבעיה הן יעילות. כאשר האירוע מסתיים ואין "פיתרון", ההתמודדות מכוונת הבעיה כבר לא רלוונטית ואז אנשים פונים או להימנעות- בדמות הכחשה או הדחקה או להתמודדות מכוונת רגש כמו אבל והנצחה.

בעיניי תפילה יכולה להיות מכוונת בעיה או רגש כתלות בתוכנה ובגישה אליה. דוד בעצם ממסגר לנו אותה כהתמודדות מכוונת בעיה. לכן היא אינה רלוונטית כשהאירוע הסתיים. בעוד אצל אבנר היה לצום תפקיד גם כמסר כלפי חוץ- לעם, אצל הילד הקטן, תפקידה תם. הוא פונה לדרך אחרת- "וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ, וזו הדרך האדפטיבית יותר בשלב זה.