עלינו להקשיב באוזן כרויה לקולות השנאה והאנטישמיות הגוברים ברחבי העולם 'רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה'. המילים הללו לקוחות מתוך דבריו של הקב"ה לבני ישראל במדבר,
הבדלים רבים בתיאור חטא המרגלים בין ספר במדבר לבין ספר דברים. אני מבקש לעמוד על הבדל אחד מהותי, לעניות דעתי. בספר דברים, שרובו הוא תוכן
דברי תוכחה קשים נאמרים לעם בפרשה. אחד מהם נוגע להתנהלותו בנוגע לזיכרון ולהיסטוריה: "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ."
מהו האדם – עפר ואפר או נזר הבריאה? התשובה המלאה היא: גם וגם. יום הכיפורים מחדד תשובה זו ומביאה לשיאה. מצד אחד, אנו מרגישים ביום
הליכה היא פעולה הפוכה מעמידה. הליכת האדם מנקודה אחת לרעותה מבטאת את כוח החיות שבו. היא מבטאת את שאיפתו ורצונו לשנות את הסטטוס הפיזי והרוחני
בפרשת השבוע אנו קוראים "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא". הרש"ר הירש מסביר את המילה 'תמים' "דבר
בשש מילים מצליח הנביא הושע לתאר מציאות רוחנית – מנטלית- חברתית – ונפשית של פרטים ושל עם. הנביא הושע בן בארי, חי והתנבא בעשורים האחרונים
הגמרא במסכת בבא מציעא נט, מספרת את הסיפור המפורסם בשם 'תנורו של עכנאי', על מחלוקת ר' אליעזר וחכמים, במהלכה ר' אליעזר שבדעת מיעוט, מביא הוכחות
לא לדתיים בלבד, לא למסורתיים, לא לנשים בלבד, לא לגברים בלבד, לא לחרדים, לא לרפורמים, לא לחילוניים, לא לחוזרים בתשובה, לא לדתלשי"ם, לא לשאבבניקים, לא
בפרשתנו מוזכרת התשובה בכמה הקשרים: "ושבת עד ד' א-להיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך. ושב ד' א-להיך
