כל המאמרים במדור דברים

כבר לפני 4000 שנה הציבה התורה מוסר יהודי ורף חברתי גבוה "בַּחוּץ תַּעֲמֹד" – שתי מילים שהן עולם ומלואו. שתי מילים המספרות את הסיפור כולו,

בשני פסקי דין של בית המשפט העליון שפורסמו לאחרונה, העיר בית המשפט, אמנם בהערת אגב בלבד, שגם "סיקור אוהד" של איש ציבור במקומון או באמצעי

בשנים האחרונות נראה שהמשילות נשחקת ונשמטת בעיית משילות פשתה בישראל. עד לפני שנים אחדות לא נדרשנו למושג זה, וכיום הוא נדרש אך לא תמיד מושג.

בפרשת השבוע כותבת התורה (כ, יט), שכאשר עושים מצור על עיר, אין לקצץ את עצי הפרי הסובבים אותה: "כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור".

בפרשה שלנו מופיע הציווי "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" בהקשר של האיסור על אובות וידעונים, מכשפים וקוסמים. וכפי שמסביר הספרי: "ומה מי שמדבק בטומאה, רוח

אסור שנמצא עצמנו חס ושלום כמשרתי הרשע הנורא בעולם חלק בלתי נפרד ממאבקה של התורה בשפיכות דמים, שפרשת השבוע ובעיקר עניין עגלה ערופה עוסק בה,

לוח השנה משובץ בתאריכים שמעוררים מידי שנה זיכרונות, מחשבות ולקחים. בכ' באב תשס"ו הסתיימה מלחמת לבנון השנייה, והפסקת האש נכנסה לתוקפה, לאחר 34 ימי לחימה.

בסוף הפרשה אנו קוראים על פרשת עגלה ערופה – עגלה שיש להרוג בנחל אם נמצא אדם נרצח ואין יודעים מי רצח אותו. במצוות עגלה ערופה

נשמת אפו של הצבא היא ביצוע משימותיו. בצבא המשימה קודמת לאדם. ייעודו של הצבא הוא לנצח במלחמה, והחייל הלוחם הוא אמצעי לצרכיו של הצבא. כך