כל המאמרים במדור דברים

בשנתיים האחרונות הוזכרה כאן בטור הזה מספר פעמים ההלכה העוסקת בחילול שבת במלחמה: "עד רדתה – ואפילו בשבת". מקורה של הלכה זו בפרשת השבוע –

רדיפת הצדק היא אחד מהיסודות הבסיסיים של חברת אנשים חפצת חיים. ללא חיים של צדק איש את רעהו חיים בלעו, וללא צדק גם הארץ תקיא

כולם תמיד מדברים על המורכבויות של הרווקות והרווקים בתקופות החגים, הרבה מהם בורחים הרחק מהמשפחות, והמחמירים אפילו בורחים מהארץ. הארוחות המשפחתיות, השאלות המביכות, התחושה שאת

פרשת שופטים פותחת בפרשיית מינוי הדיינים: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, אשר ד' נתן לך… ושפטו את העם משפט צדק" (דברים ט"ז, י"ח). אנו

פרופ' אבינועם רוזנק פרופסור חבר באוניברסיטה העברית, חינוך יהודי ומחשבת ישראל   הרב אברהם יצחק הכהן קוק נולד בט"ז באלול תרכ"ה -1865 בגרייבה ונפטר לפני

לאחר המעשה של פילגש בגבעה, פרק כ' מתאר בהרחבה מלחמת אחים: שבטי ישראל נגד בני בנימין. לצד הכותרת המבהילה של מלחמת אחים, נראה דווקא כי

את מצוקות ליבי אני חושף כאן בפניכם: בזמן האחרון אני נוכח יותר ויותר שהשפה הדתית, על צדדיה השונים, נתקעה אי שם בגילאי הגן או היסודי,

משנתו של הראי"ה קוק אקטואלית מאוד עבורנו כיום, ולו בשל סיבה אחת: אנו רחוקים מאוד מהיישום שלה – לא באופן חלקי, ודאי לא באופן מלא.

תגובה שכיחה במצבי אי ודאות היא חוויית הצפה, פיזור מחשבתי והתנהגותי וקושי להתמקד. "רק מה שחשוב – החתירה לעיקר והוויתור על המיותר", הנו שמו של

אחד ההבדלים הבולטים בין ישראל ובין העמים במהלך ההיסטוריה, התבטא בחוכמת המשפט, שהובילה למשפט צדק. הפסוק הראשון בפרשתנו "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר