החופש הגדול שייך לאותם תחומים בחיים, שהקובע המרכזי של אופיים אינו המציאות האובייקטיבית בלבד, אלא שאלת ההתייחסות והתגובה לקיומם. העובדה היחידה הקיימת היא שמוסדות החינוך
בשבועות האחרונים חווה הציבור הציוני-דתי כולו סערה גדולה על רקע מחלוקות חינוכיות קשות, בכל הנוגע לקליטת עלייה ולחינוך ציבורי. כשוך הסערה, כך אקווה, אני מבקש
בפרשתנו, מופיע תאור קצר אודות הליכתם של משה ותלמידו יהושע לאהל מועד. הליכה זו היא פרק הסיום בהנהגתו של משה, והחלפתו על ידי יהושע וכך
הרב ד"ר אמיר משיח "אתם נצבים היום".. למה נסמכה פרשה זו לפרשת קללות [כי תבוא]? לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, מיד הריקו פניהם,
פנייתו של משה לעם ישראל בקריאה "אתם ניצבים" מעוררת קושי מסוים. לא אחת עושה התורה שימוש במונח זה ואולם שימוש זה הינו שלילי באופיו. בשליחותו
דורון גרוניך " בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' " (תהילים צח,ו) בבית המקדש תוקעים תמיד בשופר ובחצוצרות (גם במלחמה וגם בעת צרה). השופר
הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ – דברי השירה הזאת השבוע ציין כל קהל ישראל את יום פטירתו הארבע מאות של סבי זקני הגדול, מהר"ל מפראג (ח"י
אמור לי מי ניצב בשורה הראשונה, בחזית הפמליה בטקסי הכבוד שלה, ואומר לך מהי המדינה ומהם אופייה וערכיה. פסוק אחד הפותח את פרשתנו, נראה משונה
"אתם ניצבים היום כולכם לפני ד' אלוקיכם" – ברית ניצבים שנכרתה בין ישראל לאביהם שבשמיים היא ברית כלל ישראלית של האומה כולה. תורת ישראל לא
"במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה, הַט אוזנך ממרום יושב תהילה, לשמוע אל הרינה ואל התפילה". במילים אלה, "לשמוע אל הרינה ואל התפילה", שמקורן בתפילת שלמה המלך,
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן
