בתוך נאומו הנלהב של משה רבינו לישראל עם פרידתו מהם, אנו זוכים בכמה וכמה פנינים של תובנות מחשבתיות עמוקות. אחת מהן היא שני הפסוקים המדהימים
ישנו פער קשה מאוד להאזנה בין מה שאנו קוראים בפרשת השבוע, לבין מה שאנו חווים על בשרנו, ונחשפים בכל יום למציאות המרה. התורה מציירת את
צרת רבים, אומר הפתגם,חצי נחמה. אולי. אך פתגם זה בוודאי אינו משקף את כל עולמה של מורשת ישראל. בתורת ישראל, נחמה אינה מתבטאת בצרתם של
כל נסיון להסביר בכלים רציונאליים את טיב הקשר הרוחני שנקשר בין ישראל לקב"ה במעמד הר סיני, סופו להיות מעומעם ובלתי ממוקד. ההיתה זו נבואה כלל-ישראלית?
אבא סיקרא ראש בריוני ירושלים – בן אחותו של רבן יוחנן בן זכאי היה. שלח לו: בא בחשאי אלי. בא – אמר לו: עד מתי
בבואנו לכתוב על אודות השבת הקודמת לתשעה באב, נוטה הלב באופן טבעי לגעת בנושאים חשובים, אך כאלה שאנו רגילים לעסוק בהם תדיר. קשה להתעלם מהרלוונטיות
יבורכו אנשי "סיבוב השערים" שזיכו אותנו בדרך מיוחדת במינה להתקשר להר הבית. דרך זו מאפשרת לכל הרוצה – בין אלה הסוברים שאסור לעלות להר הבית
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם…" (דברים כ"ט, ט) – וכתיב: "וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ… וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו" (יהושע כ"ד, א) –
שנת השמיטה שאנו עומדים בפתחה מעוררת שמחה בלב כל מי שתורת ארץ ישראל יקרה ללבו. בכל שבע שנים, זוכים אנו לקיים מחדש הלכות שהיו כ"מת
במוצאי שבת קודש יעמדו כל קהילות האשכנזים ויצטרפו לבני עדות המזרח באמירת הסליחות. הסליחות מאפשרות לנו להתחנן על נפשנו כציבור בטרם בוא יום הדין, לבטא
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן
