במשך שנים לא מועטות, הייתה מדינת ישראל לבוז וכלימה, למשל ולשנינה בעולם המערבי בנושא הסחר בנשים. פעולה נמרצת של משרד המשפטים, לצד המחוקק הישראלי שתיקן
מצוות פריקה וטעינה מתפצלת בתורה לשניים. בפרשתנו מופיעה מצות טעינה: "לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם, הקם תקים עמו" (דברים
הרמב"ם בפירוש המשנה לומד ממצות השבת אבידה שחובת הרופא לרפא. "חיוב הרופא מן התורה לרפאות חולי ישראל, וזה נכלל בפירוש מה שאמר הפסוק 'והשבותו לו',
אם פרשת שופטים מבקשת להסדיר את ענייני הכלל, שהתעסקות בהם נחוצה לנוכח האתגר של הכניסה לארץ ישראל, פרשת כי תצא מבקשת להסדיר את היחסים הפרטיים.
אחת המצוות בפרשתנו מרובת המצוות היא המצווה 'ביומו תתן שכרו', מצוות עשה לשלם לשכיר בזמן, ועימה גם מצוות לא תעשה, שלא להלין את שכרו. כך
מהרי נא והניחי על ליבי תחבושת בטרם תשכיביני לישון וספרי לי על הילד שהייתי איך שמחתי על הגשם הראשון. [אהוד בנאי] השורות הללו נכתבות בשעות
מהפכות אינן קורות ביום אחד, כך מקובל לומר. בחטא העגל, לעומת זאת, התרחשה לכאורה נפילה מטאורית, כאשר ברגע אחד בסוף היום ה-40 לעליית משה להר
כולנו חוטאים בחטא העגל לפחות פעם אחת בחיים, כל מי שנמצא במערכת יחסים של אהבה או עבודה, ידידות או הורות, מידי פעם נכשל בחוסר סבלנות.
יהושע בן נון היה דוגמא של מנהיג שצמח מלמטה. אמנם כבר מיד אחרי קריעת ים־סוף, בבוא עמלק להילחם בישראל, נקרא יהושע אל הדגל, ומשה מצוהו
שלוש פעמים נשים שנואות בפרשה: "כִּי-תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה…" (דברים, כ"א, ט"ו) "כִּי-יִקַּח אִישׁ, אִשָּׁה; וּבָא אֵלֶיהָ, וּשְׂנֵאָהּ" (שם, כ"ב, י"ג)
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן
