בעת שליוויתי תיירים באתיופיה, הבנתי שיש מהם העוברים לא רק מסע גיאוגרפי, אלא גם מסע רוחני־אישי ויציאה מסוימת מ"בית הכלא התודעתי", כפי שד"ר חיים פרי
ביום רביעי שחלף פתח צה"ל במבצע "חמש אבנים", שהתמקד במחומש הכפרים שנמצאים בצפון מזרח השומרון. מדובר על הכפרים תייסיר, טובאס טמון, פארעה ועקרבה. עיקר תשומת
התפתחות הרפואה הביאה בכנפיה שאלות הלכתיות חדשות, כדוגמת שאלת ייחוס האימהות במקרה שעובר של אישה אחת הושתל ברחם של אישה אחרת, זאת כדי שיצלח את
שאלה: קבוצת חיילים נדרשת לצאת לפעילות מבצעית עם חושך ראשון, כ-10 דקות לאחר השקיעה. החיילים לא ישובו מן הפעילות עד הבוקר, ולא תהיה להם
בליל ה-13-14 במאי 1948 התקיימה ישיבה של מנהיגי היישוב היהודי כדי לדון בנוסח מגילת העצמאות. אחד הסעיפים המשמעותיים באותה ישיבה היה: מה יהיה שמה של
"דורון, תפילה ומלחמה" – שלוש הדרכים שבהן התכונן יעקב אבינו לקראת המפגש עם עשיו הפכו להיות ביטוי העומד בפני עצמו. אנו קוראים כי ההכנות
פרשת וישלח עוסקת בשאלות הגדולות של חיינו הציבוריים והלאומיים: זהות, אחריות, התמודדות עם פחד, גבולות, פיוס, ובעיקר: מהי מנהיגות מוסרית בעולם מסובך ואלים. יעקב הנערך
"ויבכו – למה בכו? משל למה הדבר דומה? לזאב שבא לחטוף את האיל, התחיל האיל לנגחו. נכנסו שיני הזאב בקרני האיל, זה בוכה וזה בוכה.
יעקב פוגש את עשיו לאחר יריבות הדמים שנוצרה ביניהם. פגישה זו מכינה אדם להתמודד עם הרוע. הרמב"ן מציין כי רבי יהודה הנשיא נהג ללמוד את
התאומיות הפנימית באישיותו של יעקב ממשיכה את דרכה. כעת היא מופנית גם בפניותיו אל תאומו החיצוני, עשיו. "כה תאמרון לאדונִי לעשיו, כה אמר עבדך יעקב…".
