מדוע לא נבנה בית המקדש בבית-אל? ג. אברהם אלון-שבות המשנה (חגיגה א', ד') מדרגת תחומים שונים בהלכה על-פי זיקתם לכתוב. ובדרגה התחתונה: "התר נדרים פורחים
כל ההתחלות קשות – משפט זה אינו נכון כלל ועיקר. דווקא להתחיל קל מאוד, ומי לא מכיר את חוויית ההתחלה. הקושי הגדול מצוי דווקא בהמשך
על מצבת רחל הרב אהרון בק, ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון הלכתי בדרך אפרת היא בית לחם, לשמוע את בכיה של רחל. ביקשתי לשאול אותה:
מעשה דינה בשכם זכה להרבה פירושים, בעיקר לעניין הענישה הקולקטיבית שבסופו והשלכותיה לימינו. אכן, גם ראשיתו של המעשה דורשת שימת לב, ובמדרשי חז"ל כמו גם
עד עלות השחר הרב חגי לונדין ר"מ בישיבת ההסדר בחיפה בפרשת 'וישלח' אנו מגיעים לשיאו של המאבק בין יעקב לעשיו, בין ישראל ואדום, בין 'איש
שבוע זכויות האדם הבינלאומי עבר על נאמני התורה והמצוות ללא התייחסות כלל. סיבות רבות לדבר: ראשית, אין אנו פועלים לפי הריתמוס של תאריכים אוניברסאליים כי
במסגרת סדרת החינוך שאנו עוברים תוך כדי קריאה בפרשות ספר בראשית, בבחינת מעשי אבות סימן לבנים ודרך ארץ קדמה לתורה, מעשי שמעון ולוי שערכו טבח
במידה רבה, "נישואי תערובת", הם כמו מזג האוויר: יש כאלה שמדברים על הבעיה, אבל רק מתי מעט, אם בכלל, עושים משהו ממשי לפתור אותה. מדי
רבי משה חיים לוצאטו, בהקדמתו לספר מסילת ישרים, לימד אותנו כלל חשוב – גם דברים מובנים מאליהם יש צורך לשוב ולהזכיר אותם חזור ושנן. סיבת
אחד הסיפורים המופלאים בתורה הוא פרשת חייה של רחל אמנו. בראשית הדרך נגלית לפנינו דמותה התלותית: "בתו של" לבן הארמי, "אחותה של" לאה, "אשתו של"
