אנו בעיצומם של ימי תמורות היסטוריות בעלי משמעות ביטחונית, לאומית ואמונית. "תשועת ד' כהרף עין". הפגיעות הקשות בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן, השפיעו על קריסה מהירה של
"וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ, וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים" [לז' טו, טז']. מי
לאחר הדרמה שחוללו החלומות בבית משפחת יעקב, בתזמון מורכב ובעייתי מחליט יעקב לשלוח את יוסף למצוא את אחיו הרועים אי שם עם הצאן. רגע אחד
רבים שואלים "מהי אהבה"? מעטים יותר שואלים "מהי שנאה?" בחיפוש בגוגל אחר המונח אהבה ואחר המונח שנאה, הראשון יימצא במספר אתרים גדול פי עשרה. בפרשת
שאלה: האם ניתן להדליק נרות חנוכה בברכה בשטחי כינוס והיערכות, שנמצאים בהם חיילים רבים? האם מדליקים בברכה בטקסים הנערכים במסגרת אירועי "בעקבות המכבים" ביחידות צה"ל?
פרשת 'וישב' קשה לקריאה. סיפור השנאה בין האחים, השלכת יוסף לבור ומכירתו לעבדות, והעמידה במצח נחושה מול האב השכול תוך כדי סיפור שקר על כתונת
ד"ר גבריאל חזות, במאמרו משנת תשפ"ד, ניתח את פרשת 'וישב' והצביע על הדינמיקה המורכבת בין יעקב לבניו, תוך הדגשת אובדן יכולת הדיבור כתוצאה משנאה יוקדת.
במבט שאינו מכיר את המשך העלילה בתורה, נראה כי המסע שאותו התחיל אברהם אבינו בקריאה בשם ה' – מסתיים בפירוק. משפחת בית יעקב עוברת טלטלות
על הפסוק הפותח את פרשתנו: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" נאמר: "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף" (רש"י עפ"י ב"ר פד, ג).
בפרק ח' בספר יהושע מסופר על המלחמה השנייה על העי. לכאורה, בנביאים מוזכרות לנו מלחמות רבות שכל אחת מתנהלת קצת אחרת, אבל כאן נקודת הפתיחה
