עוד סיפור מקראי לכאורה מוזר ובלתי סביר בעליל. יעקב אבינו "איש תם יושב אוהלים", עושה את עסקת חייו, קונה בכורה בנזיד עדשים. הוא 'מנצל' הזדמנות
המתחים במשפחה אינם נעוצים רק ביחסי יעקב ועשיו. מאחורי הקלעים המתח החמור יותר הוא במחלוקת שבין רבקה ויצחק במרכז פרשתנו מצוי סיפור "גניבת הברכות" על
מלאכת החינוך מאתגרת. יש בה רגעים גדולים של נחת ושמחה, בצד רגעים וימים קשים של תסכול, כאב ועוגמת נפש. בדרך הטבע ובאופן פשוט, כל הורה
מערכות היחסים וההתרחשות בתוך משפחת יצחק ורבקה, בין ההורים לבניהם ובין הבנים לבין עצמם מעלות מספר תמיהות. נתמקד באחת מהן: "ויהי עשו איש יודע
שלמה המלך אומר: "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים" [קהלת ז ה]. יש המסבירים את דברי שלמה בדרך זו: טוב לשמוע גערה מחכם כזה שהוא
שני פסוקים מהותיים מקדימים את פרשת הברכות: "ויְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי. וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת
"…אמר ר' יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח. ואלו הן: מפתח של גשמים ומפתח של חיה ומפתח של תחיית המתים…" (תענית
בפרשה זו רבקה נושאת ברחמה תאומים שעוד לפני שנולדו נלחמים ביניהם, "וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ
"ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד יצחק". כפילות זו, לשם מה באה? בעקבות חז"ל, מביא כבר רש"י את המדרש שלפיו ליצני הדור היו אומרים
הפרשה פותחת ב"ואלה תולדת יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק" (בראשית, כ"ה י"ט). המילה 'תולדות' משמעותה המשכיות. אילנות היוחסין המופיעים בספר בראשית תופסים
