כל המאמרים במדור שמות

במאה התשיעית קם לו יהודי מהעיר באלך שבמדינת ח'וראסן שבממלכת פרס (כיום אפגניסטן) וכותב על קרינת עור פניו של משה את הדברים הבאים: "בעבור שמשה

משרד התרבות החליט לפתוח אתרי תרבות ומורשת רבים ללא תשלום ביום השבת, כדי שבין דרכי הבילוי של אלה שאינם נאמנים לברית עם הקב"ה ביום השבת

  כיצד עשה בצלאל את הארון? אמרו בירושלמי [שקלים פ"ו ה"א]: "שלש תיבות עשאו, שתים של זהב ואחת של עץ, נתן של זהב בשל עץ ושל

קריאת תיאור הקמת המשכן ותרומת חומרי הגלם להכנת כליו, הזכירה לי במידה רבה, את ייסוד משכנו של זוג צעיר ותהליך התפתחות התא הזוגי לכדי משפחה.

לאדם יש בחירה חופשית, אבל פעמים רבות אנשים מוצאים את עצמם לכודים בנסיבות שבהן אילוצים שונים, מוסכמות וחששות, כופים אותם לפעול בניגוד לרצונם – ולמעשה

במקום הקדוש ביותר לעם היהודי- קודש הקודשים של המשכן ובית המקדש, ניצבים מעל ארון הברית שני כרובים. תיאורים ופרשנויות רבות ניתנו לאורך הדורות על משמעותם

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים" "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים

אם מישהו הופתע מפסיקת בג"צ בנושא הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי, הוא צריך לחפש אצל עצמו. הכתובת היתה כתובה על הקיר מזמן. בג"צ יותר מרמז בדיונים הקודמים

באמצע העשייה הגדולה של מלאכת המשכן, בינות לכלי הזהב והכסף, התכלת והארגמן, סממני הקטורת הריחניים והבגדים המרהיבים, בחירת בצלאל ואהליאב ושאר חכמי הלב העושים במלאכה,