חשוב שייבחרו שופטים מהקבוצות השונות שבחברה הישראלית אחד הנושאים העומדים במרכז הוויכוח אודות "רפורמת המשפט" הוא מה ההרכב הרצוי של הגוף הבוחר, מה יחס הכוחות
נחלקו הפוסקים, האם כאשר אסרו לקרוא את עשרת הדיברות בתפילה אסרו בכל עניין, או שישנם מקומות בהם הותרה הקריאה? בפרשת השבוע כותבת התורה על מעמד
בבסיס "האמנה החברתית" עומד הרעיון שבתחילה בני האדם חיו בחופש מוחלט, אבל הם היו שרויים בחוסר ביטחון וללא הגנה; זאת הסיבה שהחליטו להחליף את המצב
כדי לנסוק מבירא עמיקתא לאיגרא רמא יש צורך בניסיונות בונים ומחשלים "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְעָמַד בְּכולָּם" (אבות ה, ג), ובעשרה ניסיונות נתנסה, לדעתי,
יציאת מצרים הינה התהוות ישראל כעם. משפחת יעקב שירדה למצרים בשבעים נפש יוצאת עתה משם עם ייעוד של ממלכת כהנים וגוי קדוש שיתגלה במפורש בפרשת
הגאולה המקראית אינה יוצרת תנאים כלשהם למימושה אלא תולה זאת בקיום ההבטחה לאבות בלבד בראייה היסטריוסופית גרידא, מטרת גאולת מצרים, 'אם הגאולות', הייתה להגשים את
האדם המאמין חי בין השתדלותו לקדם ולהשיג את צרכיו בפעילות אנושית לבין מסירת בטחונו לישועת ה'. בביטחון בה', שזו אחת התכונות המאפיינות את השלמות האנושית,
הבריטים, במאבקם במעפילי אקסודוס, עשו כל טעות אפשרית. הייתה זו אטימות מבית מדרשו של פרעה שהקשיח את לבו ולא שלח את בני ישראל מארצו פרשתנו
קל לנו להיות מלאי ביקורת כלפי ישראל במדבר עשרת המכות, יציאת מצרים, והניסים הגדולים, מותירים רושם עצום אצל כל אחד מאיתנו. בסוף שירת הים, מתברר
לצד סיפוק הצרכים הפיזיים סיפק הקב"ה לבני ישראל את הצרכים הפסיכולוגיים בתחילת הפרשה בני ישראל יוצאים ממצרים, הולכים בעקבות הקב"ה ומשה למדבר, עוברים את ים
