הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)כאשר נודע למשה, עוד בהיותו בהר, על מעשה העגל, אומר לו הקב"ה: "רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא". ביטוי זה חוזר פעם נוספת, כאשר משה מתבשר שמלאך יוביל את העם ולא הקב"ה בעצמו: "כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה".
קשיות עורף נובעת מפחד לשנות ולהשתנות, שכן הנטייה של הטבע האנושי היא להיצמד לקרקע בטוחה, ותזוזה עלולה לערער את היציבות. השינוי מפחיד מכיוון שהוא מביא איתו סיכון ובעיקר אי ודאות. את הסבל הקיים אנחנו כבר מכירים, ויש לנו דרכים להתמודד איתו, גם אם המחיר הוא כבד. כך גם בני ישראל, שהורגלו שנים רבות להיות במצרים, מגלים "קשיות עורף" ומעדיפים להישאר בתרבות של עבודה זרה, וכתוצאה מכך נכשלים בחטא העגל.
אם כן, כמה תמוהה היא בקשתו של משה מהקב"ה: "וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ… יֵלֶךְ נָא… בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא". האם נכון לבקש מהקב"ה, שילך עם העם מפני קשיות העורף שבו? הרי זו הסיבה שמחמתה הקב"ה מעוניין לכלות את העם! היעלה על הדעת שמשה מעלה דווקא את עקשנותו של העם כסיבה לכך שהקב"ה מתבקש להשרות את שכינתו עליהם?!
אכן, אבן עזרא מפרש את הפסוק כך: "כי עם קשה עורף – על דעת רבי מרינוס, אעפ"י שעם קשה עורף הוא". כלומר, לדעתו המילה "כי" אינה סיבה לדבר אלא משה מבקש מהקב"ה שאעפ"י שהעם קשה עורף, אל לו לקב"ה לעזוב אותם.
העמידה האיתנה של עם ישראל לאורך זמן מתאפשרת דווקא בזכות היותנו עם קשה עורף
אולם, מדברי המדרש ניתן להסביר אחרת את בקשתו של משה מהקב"ה. וכך אומר המדרש שמות רבה (פרשה מב): "אמר רב יקים ג' חצופים הם, חצוף בחיה כלב, בעוף תרנגול, ובאומות ישראל. אמר ר' יצחק בר רדיפא בשם ר' אמי אתה סבור שהוא לגנאי ואינו אלא לשבחן או יהודי או צלוב".
רבי אמי סבור שדווקא התכונה הגרועה של בני ישראל שעמדה לו לרועץ, וגרמה לו לעבוד עבודה זרה – היא זו שבעתיד תהיה סגולתם ההרואית. כרגע, בעת מעשה העגל, העקשנות מובילה למרדנות, אולם בעתיד העקשנות תגרום לנאמנות אין קץ. הם יסרבו להתבולל, הם ישמרו על זהותם היהודית בכל מחיר. הם יסבלו עינויים וימסרו עצמם על קידוש ה' באמירת 'שמע ישראל'. משה מבקש בכל מאודו מהקב"ה שיסלח לישראל דווקא בשל העובדה שהם עם קשה עורף, שכן מידה זו תהיה הבסיס לחוסנם הלאומי והדתי.
לעקשנות יש חסרונות רבים, אבל יש בה גם מן החיוב, שכן עקשנות מאפשרת לאדם לעמוד על עקרונותיו גם כאשר הוא נדרש להתמודד עם קשיים. לדעת המדרש, בזכות קשיות העורף של ישראל תישמר הזהות היהודית במהלך כל הדורות.
דומה שהטיעון של משה, שתכונת "קשיות העורף" היא מעלה לישראל, עמדה במבחן לאחר הטבח בשמחת תורה. עם ישראל התגלה במיטבו, ומייד לאחר הטבח הייתה התגייסות המונים, ובהם חיילי המילואים שנלחמו ועדיין נלחמים כאריות ללא פשרות וויתורים.
בני המשפחות שנותרו בבית מעניקים תמיכה לבעלים ולבנים שיצאו לקרב. הצוותים הרפואיים עובדים לילות כימים על מנת להציל חיים של כל פצוע, וכך כל נותני השירות הציבורי – מפסיכולוגים ועובדים סוציאליים ועד אנשי חינוך. המערכה ארוכה, ועדיין אנחנו לא יכולים לזהות את סופה. זו תקופה ארוכה ותובענית. העמידה האיתנה של עם ישראל לאורך זמן מתאפשרת דווקא בזכות היותנו עם קשה עורף.
