כל המאמרים במדור שמות

בחלקים רבים בחברה הישראלית קיים ניכור בהתייחסותם לארץ ישראל עד שחלק מהם רואים בה שטחי נדל"ן, שכל ענינה של הארץ היא להחזיק בפיסת קרקע כדי

בסוף הפרשה הקודמת יוצא משה מעם פרעה לאחר שביקש ממנו לראשונה לשחרר את ישראל לעבוד את ד' במדבר. על דרישה זו של משה עונה פרעה

רוח החירות האנושית האדירה שהחלה לנשב בארמונו של פרעה- ממשיכה לנשב בחלל העולם יש מילים שזוכות להיכנס לפנתיאון העולמי כמילים מכוננות ומשנות מציאות. כך שלוש

אנו פותחים השבת את ספר שמות, אותו אנו רגילים לכנות כספר הגלות והגאולה. אולם, אם מתבוננים אנו בסיפור הפרשות הראשונות של ספר שמות, יכולים אנו

העבדות כמציאות תודעתית המשיכה להיות חלק מהוויתם, ובעצם, מהוויתנו עד היום הזה כה אמר ז'אן ז'אק רוסו הפילוסוף הצרפתי- "האדם נולד חופשי, ובכל מקום אסור

לחבר טוב שלי, עוד מהכפר באתיופיה, קראו טגבו, ובישראל הוחלף שמו לאברהם. אבל, מיד אחר כך גילה שגם אחיו קיבל את אותו שם – אברהם.

משה היה מסוגל להתעלות ולראות את הצער ובקשת הגאולה של עמו ולכן נהיה גואלם מי אינו רוצה לזכות בגדולה כזו שהיא רבת משמעות ומבשרת בשורה מיוחדת

פרשת השבוע עוסקת בעידן החדש שאחרי מות יוסף. ממשפחה המבורכת בשבעים נפש, הם הופכים לעם שמספר בניו אינו ניתן למניה: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו

ספר שמות, שבמחזור קריאתו אנו מתחילים השבת, אינו עוסק ביחידים, כדוגמת המוכר לנו בספר בראשית שעסק באבות האומה. עיקר עניינו של ספר שמות נסוב סביב

  מעמד הסנה הוא דבר ה' הראשון אל משה – אבי הנביאים ומוריד התורה. ממילא, דרשות חז"ל מתייחסות לפרטי הפרטים של המעמד, כמסמלים את המשך