
דיקטטורה של מילים
תחושת מחנק גוברת והולכת אופפת אותי יותר ויותר בזמן האחרון. תחושה כזו שכבר אי אפשר לפתוח את הפה, ובכלל לא משנה מה הנושא. יש איזו

תחושת מחנק גוברת והולכת אופפת אותי יותר ויותר בזמן האחרון. תחושה כזו שכבר אי אפשר לפתוח את הפה, ובכלל לא משנה מה הנושא. יש איזו
פרשת ויקהל עוסקת, בין היתר, בהסמכת בצלאל בן אורי בן חור ואהליאב בן אחיסמך לעשיית מלאכת המחשבת במשכן (שמות ל"ה, ל'-ל"ה). משה מצווה את בצלאל

לפני מספר שבועות התכנסו בכנסת ישראל בירושלים עשרות אנשים כדי לדון במעמד השבת בחברה הישראלית. היו שם נציגים מכל המגזרים (או כמעט): דתיים וחילוניים, בני
פרשת ויקהל, על אף דמיונה לפרשיות תרומה ותצוה, נושאת בחובה חידושים מעניינים. אחד מהם הוא ביטוי כמעט יחידאי בתורה שנשנה בה פעמיים (שמות לו, א-ג):

כשאר פרשיות המשכן, עמוסה פרשת תצווה בפרטים ופרטי פרטים. זר כי ייקלע לבית הכנסת, עשוי לחשוב שהגיע בטעות לשיעור בבית ספר "שנקר". גזירה ותפירה, צביעה

בשולי מעילו של הכהן היו תלויים פעמונים ורימונים, שתפקידם היה להשמיע קול בעת שאהרון הכהן היה נכנס אל הקודש. 'וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן
פרשת תצווה הינה המשך טבעי וישר לפרשת תרומה, ועוסקת בתחילת מימוש העבודה במשכן שאך זה הוקם. בתחילת הפרשה מצווה הקב״ה על משה שלשה ציוויים קונקרטיים.
אבא אנגלברג, ראש מכון טל לשעבר קיימות שתי שאלות קלאסיות בקשר לפרשת תצוה. הראשונה היא שאלת הזוהר, למה שמו של משה לא מוזכר בפרשה, למרות
פרשת תצווה הינה המשך טבעי וישר לפרשת תרומה, ועוסקת בתחילת מימוש העבודה במשכן שאך זה הוקם. בתחילת הפרשה מצווה הקב״ה על משה שלשה ציוויים קונקרטיים.

בשולי מעילו של הכהן היו תלויים פעמונים ורימונים, שתפקידם היה להשמיע קול בעת שאהרון הכהן היה נכנס אל הקודש. 'וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן