כל המאמרים במדור שמות

בפרשתנו נזכר השֶמֶן בהקשרים שונים: שמן להעלות נר תמיד, שמן המשחה, סולת בלולה בשמן ועוד… מהו שֶמֶן ומה מקומו בעבודת המקדש ובחיינו? שמן הנו חומר

פרשת תצוה אף היא עוסקת בהקמת המשכן. הפעם הפרשה מצווה ומפרטת על איסוף שמן לצורך הדלקת המנורה, הכנת בגדי הכהנים, ומכאן להבחנה שבין בגדי כהן

מה אפשר לקחת אתנו מסיפור המגילה? מתוך שלל הבשורות, טוב לעמוד על נקודת המפנה. אחד הרעיונות הבסיסיים במגילה מופיע בפיוטו של רבי יהודה הלוי לפורים

כששלחה אסתר לחכמים וביקשה מהם: "כתבוני לדורות" [מגילה ז א] השיבו לה חכמים: "קנאה אתְּ מעוררת עלינו לבין האומות". תשובתם זו של חכמים היא לכאורה

חז"ל לא אמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אלא – "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה –

  בכ"ט באייר תשל"ז, 17 למאי 1977, בשעה עשר בלילה, בזכותו של השדר המיתולוגי חיים יבין נכנסה לפס הקול  הישראלי המילה – מַהְפָּךְ. הוא התכוון

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי בציור אנו רואים את בני ישראל כשכל אחד מהם

פרשת תרומה  פותחת בהכרזה לאיסוף תרומות : "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ …". כאשר "ויקחו לי" משמעו:

פרשת תרומה פותחת את החלק השני של ספר שמות, העוסק כמעט באופן בלבדי בבניית המשכן במדבר. נושא זה נראה אמנם שייך יותר לספר ויקרא ועלינו

בפרשת תרומה נוכל למצוא זהב כסף ונחושת, תכלת וארגמן, כמו במגילת אסתר המתארת את הארמון במילים הלקוחות, ולא במקרה, מעולמו של המשכן: חור כרפס ותכלת,