כל המאמרים במדור שמות

פרשת השבוע מספרת על אחריותו של אדם אם פגע באחר: "וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף, ולא ימות ונפל למשכב…רק שבתו

העולם הכלכלי השתנה לבלי הכר. מכלכלה שבמרכזה חליפין, דרך שימוש במשקל זהב וכסף, מטבעות, שטרות, אשראי, ביטקוין, ועוד. היקף הפערים לא השתנה. אז והיום –

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא א). פרשתנו עוסקת בדיני ממונות. לא בכדי נסמכה פרשתנו למתן תורה שבסוף הפרשה הקודמת. נבקש לעסוק בכך במבט

כמה דברים נפלאים יכולים להיוולד, כאשר אדם מתייחס למי שהוא תופס כשונאו בדרך אחרת, והוא משיב את אבדתו, על אף העובדה שהוא היה מעדיף בתחושה

כל כך התרגלנו מילדות לפסוק המכונן בעשרת הדיברות- "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ.." , שאנחנו לא שואלים את עצמנו שאלה פשוטה- למה המילה 'כַּבֵּד' דווקא?

בסיפור הרקע של מעמד הר סיני התורה (שמות יט, א-ב) מתארת: 'בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים

המפגש בין משה ליתרו מוביל לעצה בדבר הצורך בהקמת מערכת משפט. בהמשך לעצתו מגדיר יתרו מי ראוי להיות שופט "ואתה תחזה מכל העם, אנשי חיל

מערכות יחסים בתוך המשפחה היו מאז ומעולם דבר נפיץ ביותר. יחסי כלה וחמותה, יחסי הורים וילדים, ויחסי אחים ואחיות בתוך המשפחה, סיפקו דרמות מרתקות, רוויות

פרשת בואו של יתרו למדבר נראית על פניה מוזרה. היא קוטעת את הרצף של הסיפור הדרמטי של יציאת מצרים האמור להגיע לשיאו בקבלת התורה. בעודנו