כל המאמרים במדור וארא

בסיום פרשת שמות משה מאוכזב משליחותו. פרעה הכביד את העבודה על בני עמו ויחסם המזלזל של בני ישראל אליו החריף. הפרשה שלנו אינה המשך ישיר

יד ה' במצרים הגדולה, העשירה והגאוותנית מתוארת בפרשה וגם בהפטרה. עוד מעט קט יוציאנו הקב"ה מעול השעבוד ובדברי הנביא מצויה הבטחה לקיבוץ גלויות ולישיבה לבטח:

רבי שמחה בונים מפשיסחא שני סוגים של יהודים החיים בגלות לפנינו: מחד גיסא, אלה החיים בארצות רווחה חיים טובים ושקטים ומאידך גיסא, בנים השבים למולדתם

השתלשלות הדברים בתחילת הפרשה היא כזו; בתחילה פונה הקב"ה אל משה: " וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'", נותן לו שיעור קצר בהיסטוריה

פרשה זו נקראת לקראת חודש שבט, שכל עניינו הוא תיקון האכילה, כפי שמצאנו בספר יצירה על חודש זה: "המליך אות צ' בלעיטה". נברר שני מיני

קיימא לן ממשנתם של חכמים הראשונים: "מקום שמילה נזכרת פעם ראשונה בתורה, שם הוא גילוי שורש העניין". כך, לעניינה של תיבה, וכך בעניינה של דמות.

הפטרת השבוע מתארת את מפלתה של מצרים הכל-יכולה. אולם, לא כיליון נגזר על ארץ זו כי אם שממה בת ארבעים שנה ולאחריה תקומה (אך לתוך

תחילה פונה פרעה דווקא אל המיילדות והוא גוזר עליהן להמית רק את הזכרים. לאחר הכישלון המהדהד מבצע פרעה שני שינויים בגזרתו החדשה- הפנייה מעתה הינה