בפרשת השבוע 'בא', לקראת סיום עשר המכות, ניתקל שוב ושוב במילים הללו: "…כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה …בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים…
שאלה: לוחמים יצאו להתרעננות קצרה משטח הלחימה ברצועת עזה. במשך ימים ארוכים נבצר מהם להתקלח. האם מותר להם להתקלח בשבת? תשובה: מקלחת בשבת מחייבת דיון
פרשת השבוע מובילה אותנו אל סיומה של תקופת שעבוד מצרים. אחרי מאות שנות עבדות ואחרי שמצרים משלימים את המכה העשירית במניין המכות. התוכנית מתקדמת בהתאם
לקראת היציאה ממצרים מצווה אלוקים את משה: "…ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אותו בהם". מה ההסבר לאקט
משה בא אל פרעה, ואומר לו בשמו של הקב"ה את שעתיד להתרחש: "כחצות הלילה אני יוצא בתוך המצרים". השימוש בביטוי "כחצות" מעורר תחושה של בערך,
פְּסִיכוֹזָה היא מצב המתבטא בליקוי בבוחן המציאות. אדם פסיכוטי יתנהג באופן מוזר, בלתי מובן בשל הפער בין החוויה האישית לבין המציאות. הפרשה פותחת במילים: "…בֹּא אֶל פַּרְעֹה
חובת השוויון ואיסור ההפליה מוטלת על היחיד, אך ביתר שאת מוטלת היא על השלטון, לפי שכוחם ושררתם מרובה וממילא גם נזקם עשוי להיות מרובה עוד
יש להקל, כיוון שכאשר מזכירים את התאריך הנוצרי, לא חושבים על כך שמדובר במניין נוצרי ועל המשמעות שלו, אלא פשוט כך יותר נוח להתנהל בפרשת
הצלחתו של מנהיג תלויה בערכיו ובדוגמא האישית שהוא מקרין לצאן מרעיתו כריזמה מאפשרת למי שהתברך בה לעורר תקווה והשראה באחרים, לזכות באמון ובשיתוף פעולה ולגרוף
ראוי לשפוך אור על מכת החושך, שכן מיקומה כמכה שלפני האחרונה מלמד שהיתה זו מכה קשה ביותר, והדבר מעורר תמיהה, שכן בניגוד לכל שאר המכות,
