
של מי החפזון הזה?
שעת גאולה היא שעת חיפזון ומהירות לא של בני ישראל, אלא מצידו של הקב"ה קרבן הפסח נאכל 'בחיפזון': "וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם

שעת גאולה היא שעת חיפזון ומהירות לא של בני ישראל, אלא מצידו של הקב"ה קרבן הפסח נאכל 'בחיפזון': "וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם

פרשת השבוע מגוללת את שלוש המכות האחרונות שהמצרים חווים לנוכח התעקשותו של פרעה שלא לשחרר

מה היה הצורך בתחבולה אם לאחר מכת הבכורות היו יכולים לברוח ממצרים לצמיתות? לאחר שהובטח למשה במעמד הסנה שישראל ייצאו ממצרים עם רכוש, מתואר בפרשתנו

האם "אבותינו גנבים היו?" כך שואל אבן עזרא על שאילת הכלים של בני ישראל מהמצרים. לכאורה, בני ישראל שלקחו כלי כסף וזהב ובגדים מהמצרים בהשאלה,

במכת החושך כותבת התורה: "…וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים… וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם". כדי לענות על השאלה כיצד זה התרחש,

פרשתנו הינה המשכה הישיר של הפרשה הקודמת, באשר היא ממשיכה את מכות מצרים, שמטרתן אינה רק בגדר עונש למצרים, כי אם לגילוי שמו של הקב"ה

עם בריא ונצחי הוא עם שמסוגל להושיב ליד השולחן את הנערים והזקנים ביחד יש מילים שלכאורה הן פשוטות, אולם הקשבה נכונה להן מגלה כי בעומקן

"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם" בציור ניתן לראות את המושג יציאת מצרים מחושך לאור

בפרשתנו מופיעה המצווה הראשונה שניתנה להם לישראל – "החודש הזה לכם ראש חודשים" – ומיד אחריה, המצווה השנייה, שהיא מצוות קורבן פסח: "דברו אל כל

"לא יהא אדם ער בין הישנים ולא ישן בין הערים, ולא בוכה בין השוחקים ולא שוחק בין הבוכים, ולא יושב בין העומדים ולא עומד בין