
יציאת אפריקה ויציאת אירופה
הבריטים, במאבקם במעפילי אקסודוס, עשו כל טעות אפשרית. הייתה זו אטימות מבית מדרשו של פרעה שהקשיח את לבו ולא שלח את בני ישראל מארצו פרשתנו

הבריטים, במאבקם במעפילי אקסודוס, עשו כל טעות אפשרית. הייתה זו אטימות מבית מדרשו של פרעה שהקשיח את לבו ולא שלח את בני ישראל מארצו פרשתנו

קל לנו להיות מלאי ביקורת כלפי ישראל במדבר עשרת המכות, יציאת מצרים, והניסים הגדולים, מותירים רושם עצום אצל כל אחד מאיתנו. בסוף שירת הים, מתברר

לצד סיפוק הצרכים הפיזיים סיפק הקב"ה לבני ישראל את הצרכים הפסיכולוגיים בתחילת הפרשה בני ישראל יוצאים ממצרים, הולכים בעקבות הקב"ה ומשה למדבר, עוברים את ים

כדי להתמודד עם מצב משברי יש לעמוד מולו לא נרפים, חלשים ורופסים, אלא יציבים- 'הִתְיַצְּבוּ' מצב של משבר אישי או לאומי, הוא מצב המייצר תחושת

בערב שבת שעברה נרצחו באכזריות מתועבת שבעה ונפצעו קשה שלושה, ביציאה מבית הכנסת בנוה יעקב שבירושלים. השבת, בשלח, שבת שירה, ערב ט"ו בשבט, יסתיימו ימי

הסיפור הציוני שהתחדש בעת המודרנית- הנטיעות- הוא ההגשמה והביטוי הערכי-לאומי של זיקת האדם למקומו בט"ו בשבט תש"ט התקיימה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים הישיבה הראשונה של

בסופה של פרשה מרוממת רוח, על שירת הים הנשגבה שכלולה בה, ניסי המתקת המים במרה, השלו והמן, באה פרשה שנראית נטועה לא במקומה. פרשת מלחמה

אומה אינה יכולה להתנהל ללא חוקה וחוקים, אחרת עלולה להיות אנרכיה קריעת ים סוף היתה נקודת שיא, שבמהלכה הגיעו ישראל לאמונה שלמה בהקב"ה. אולם בספר

המלחמה הזו איננה סתם שדה קרב, מדובר במחלוקת יסודית על מהותו של העולם, ועל מקומו של הטבע בו תיאור מלחמת עמלק חותם את פרשתנו. המלחמה,

בפרשת השבוע עוברים בני ישראל את ים סוף, בדרכם למעמד הר סיני: "וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חוֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם". בעקבות כך נעסוק