ספר שמות פותח במעבר של עם ישראל ממשפחה לעם, ובשינוי ההיסטורי שמתרחש במצרים, בשקיעתו של עם ישראל מחירות לשעבוד למצרים, שהיתה אז אימפריה רבת עוצמה.
"בשעה שצרו הרומאים על ירושלים סביב, מחוץ שכלה חרב ובבית שרר הרעב, ובחורי ישראל חגרו שארית כוחם להלחם באויבי עמם בלי כל תקוה לנצחון. באותה
מראשית ימיו נתפס משה כסקרן ואכפתי. הוא יוצא מהארמון לראות את אחיו והוא מושיע את בנות יתרו בהגיעו למדין. גם אל מול הסנה הבוער לא
פרשת שמות פותחת בפנינו את ספר חדש. אחד ההבדלים בין ספר בראשית לספר שמות נעוץ בכך שספר בראשית עוסק בחלקו הגדול של הספר באבות האומה,
פעם, בשיחה סתמית ברחוב בהודו, שאל אותנו הודי אחד: "מי האלוהים שלכם"? היה מיוחד מאוד לשמוע שאלה כזאת ברחוב. אנחנו רגילים לרחובות מערביים, אירופאיים, אמריקאיים
"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". ידועה המחלוקת בגמרא – מדובר במלך חדש שלא הכיר את יוסף, או זהו אותו המלך
ספר בראשית הסתיים כאשר הוכח מעל לכל ספק שהאחווה האמיתית הצליחה סוף סוף באחת ממשפחות האדם. התוכנית האלוקית יכולה, אם כן, להכנס לשלב השני: להפוך
כשהחלו הניסיונות הראשונים של השתלת לב מאדם לאדם הפוסקים הסכימו פה אחד לאיסור והחשיבו את נטילת הלב מה"תורם" כפעולת רציחה כפולה השתלת לב מלאכותי ללא
מניית שמות קשורה כמעט תמיד בשושלת – ביכולת ההולדה וההעברה מדור לדור פרשת שמות מלאה בנשים משמעותיות, הלוקחות חלק מרכזי בגאולה. האמירה כי "בזכות נשים
סיפור ימיו הראשונים של מנהיג ישראל מחוץ לארמון פרעה נועד למטרה אחת: העמדת שמו- מהותו אל מול מציאות העוולה והרשעה בעולם 'מבחני הקבלה' שנערכו למנהיג
