
הקשר שבין אתיופים ואפרו-אמריקאים
לחבר טוב שלי, עוד מהכפר באתיופיה, קראו טגבו, ובישראל הוחלף שמו לאברהם. אבל, מיד אחר כך גילה שגם אחיו קיבל את אותו שם – אברהם.

לחבר טוב שלי, עוד מהכפר באתיופיה, קראו טגבו, ובישראל הוחלף שמו לאברהם. אבל, מיד אחר כך גילה שגם אחיו קיבל את אותו שם – אברהם.

משה היה מסוגל להתעלות ולראות את הצער ובקשת הגאולה של עמו ולכן נהיה גואלם מי אינו רוצה לזכות בגדולה כזו שהיא רבת משמעות ומבשרת בשורה מיוחדת

פרשת השבוע עוסקת בעידן החדש שאחרי מות יוסף. ממשפחה המבורכת בשבעים נפש, הם הופכים לעם שמספר בניו אינו ניתן למניה: "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו

ספר שמות, שבמחזור קריאתו אנו מתחילים השבת, אינו עוסק ביחידים, כדוגמת המוכר לנו בספר בראשית שעסק באבות האומה. עיקר עניינו של ספר שמות נסוב סביב

מעמד הסנה הוא דבר ה' הראשון אל משה – אבי הנביאים ומוריד התורה. ממילא, דרשות חז"ל מתייחסות לפרטי הפרטים של המעמד, כמסמלים את המשך

רבים מתקשים להמשיך לשאת תקופה כה ממושכת של דאגה וחרדה, חולי ותמותה, צמצום פעילות והידרדרות בכלכלה מצב בני ישראל במצרים היה קשה ביותר. עבודת הפרך

נדרשת מכל משפטן היכולת להתבונן בעיני הילדים וב"גובה העיניים" ספר שמות עובר בן רגע מאווירתה הפסטורלית של הסימפוניה הששית, ה'פסטורלית', לקרנות התרועה ותופי המלחמה של

יכולתו של משה לצאת מהמקום הבטוח ולהגן על אחיו הביאה להתגלותו של הקב"ה מתוך הסנה משה רועה את צאן חותנו במדבר ולפתע רואה תופעה יוצאת

כל עוד יוסף ואחיו וכל הדור ההוא עדיין היו בחיים לא הרעו המצרים לישראל. רק לאחר שקם במצרים מלך שלא ידע את יוסף, החלו להתנכל

עם ישראל אינו האוסף של יחידים המאכלסים אותו, אלא ישות רוחנית נפרדת ושונה על פי הפסוק הפותח את ספר שמות – "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל