כל המאמרים במדור יתרו

הבבלי במסכת ברכות (סג, ב) מביא דרשה מופלאה על האופן הנכון של רכישת התורה. דרשה זו נאמרה ביום בו נכנסו חכמים לכרם ביבנה, כלומר לשקם

קריאת פרשיות החלק השני של ספר שמות, בפרקים העוסקים במשכן, מקבלת משמעות מיוחדת מתוך מודעות לנבואת ירמיהו. כיתר הנביאים, טען ירמיהו כלפי העם כי אין

נוסח הדיבר הרביעי שבפרשת יתרו שונה בתכלית מנוסח דיבר זה בפרשות ואתחנן. בפרשת יתרו מצווים אנו לזכור את יום השבת בעוד שבפרשת ואחתנן מצווים אנו

מאז קבלת התורה , היתה בעם ישראל התלבטות מתמדת: האם מותר לעשות שימוש בחכמת הגויים , או שמא התורה אסרה שימוש כזה בתכלית האיסור בציווי:

מאת חננאל ובר, רו"ח, MBA פרשת יתרו היא הפרשה הראשונה שבה מופיעות המצוות הגדולות והמפורסמות ביותר לעם ישראל – עשרת הדיברות. שאלה גדולה הקשורה בפרשה

בסופה של פרשת יתרו אנו מוצאים לראשונה ציווי על כלי פולחן, על הקמת המזבח. יש לשים לב שציווי זה מופיע לפני הציווי על עצם הקמת

תודה מיוחדת מגיעה ליתרו, על כך שלימד אותנו להגיד תודה. בעיצומו של המפגש המרגש, שבין יתרו למשה אנו עדים לאמירת תודה וברכה, היוצאת מקירות לבו

ד"ר יחיאל שרמן במסכת כתובות (קג', ב') מסופר על מתודה נפלאה שבה השתמש רבי חייא כדי שלא תשתכח תורה מישראל, דרך דידקטית מרתקת ומעניינת שהינה