האמנם אסור להזיק?!
הפרשה עוסקת בדיני נזיקין וחבלות, המנוסחים כמשפטי תנאי ולאחריהם משפטי תוצאה. משפטי התנאי מגדירים את המקרה המיוחד ומגבילים אותו ביחס לאחרים. משפטי התוצאה מגדירים את
הפרשה עוסקת בדיני נזיקין וחבלות, המנוסחים כמשפטי תנאי ולאחריהם משפטי תוצאה. משפטי התנאי מגדירים את המקרה המיוחד ומגבילים אותו ביחס לאחרים. משפטי התוצאה מגדירים את

ההפטרה אותה נקרא השבת עוסקת בבדק הבית (בית המקדש) ואיסוף כספים לשם כך. פסוק מעניין צד את ליבי והזכיר לי פולמוס מראשית ימיה של המדינה,
"על שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת ועל השלום, שנאמר: 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'" [אבות פ"א מ"ח]. המשפט הוא אחד משני מרכיבי

" אֱ-לֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר" שני פסוקים מדגישים שאל לנו לבזות בני אדם. האחד מופיע בפרשת השבוע שלנו, פרשת משפטים: "אֱ-לֹהִים לֹא

הקב"ה הבטיח לבני ישראל לעזור להם בכיבוש הארץ, אך התנה תנאי: "לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית: לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד

אחד מנושאי הפרשה עוסק בדין של אנשים הניצים ביניהם, ותוך כדי מאבקם פגעו באישה הרה, אם פגעו רק בעוברים, משלמים פיצוי כספי לבעל האישה. אך

פרשת משפטים באה לאחר מתן תורה, ועוסקת בהרחבה בדיני ממונות ובדינים שבין אדם לחברו. חז"ל שאלו מדוע התורה בוחרת לפתוח דווקא במצוות 'עבד עברי' שמוכר
שיח המשפטים – בין עבד לאדונו הרב שבתי א' הכהן רפפורט ראש בית המדרש המכון הגבוה אוניברסיטת בר אילן דברי תורתנו הקדושה רצופים בהפתעות, והדגשים

פרשת משפטים פורסת בפנינו מפה ומצע של איך צריכה להיראות חברה יהודית ערכית ומוסרית, המתיימרת להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. כמו בחיים, גם בפרשה –

בפרשתנו מתוארת צעקתם של החלשים ושמיעתה באזני ה' בשתי פרשיות סמוכות ודומות זו לזו. הראשונה עוסקת בגר, באלמנה וביתום – "אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי