
הבו לנו משפט עברי!
"קשר-גשר זה שבין המשפט הישראלי החדיש לבין המשפט העברי ההיסטורי יהא בו כדי למלא חֶסֶר בעולמה של מערכת המשפט הישראלית… כשם שלשונו של עם זקוקה

"קשר-גשר זה שבין המשפט הישראלי החדיש לבין המשפט העברי ההיסטורי יהא בו כדי למלא חֶסֶר בעולמה של מערכת המשפט הישראלית… כשם שלשונו של עם זקוקה

בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה של הדור האחרון, אנו בני דור האינסטנט התרגלנו למיידיות. הכל קורה סביבנו בזמן אמת וזמין כאן ועכשיו. רוב תחומי חיינו עוברים

בפרשתנו נותנת התורה הדרכה ספציפית לא רק בדבר היחס לשונה, כגון עבד ואמה, גנב וגזלן, אלא גם בעניין היחס לשונא: "כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל-דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל-הַמִּשְׁפָּטִים" (כד:ג). "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
פרשת משפטים עוסקת בנזקים שנגרמים על ידי ממונו של אדם. לדוגמא, כאשר אדם אינו שומר על שורו כראוי וכתוצאה מכך נוגח שורו שוורים אחרים, או

במבט פשוט על העולם ניתן לטעון שסדר הוא הדבר שמצריך מאמץ. אי סדר ובלאגן הם המצב הטבעי יותר של העולם. זהו באמת המצב הבראשיתי שקדם

כמה יכולים להכאיב בני אדם זה לזה! להרוג, להכות, לקלל, להכשיל, להצית, לגנוב, לגזול, לאבד, לנטוש אדם או בע"ח בצרתם, לשקר, לקחת שוחד וכו'. פרשת

לפני כמה חודשים ראיתי את סידרת הטלוויזיה המדוברת "סיפורה של שפחה" הרבה דברים נאמרו על הסדרה הזאת, אבל דבר אחד ברור וידוע בעיני כל הצופים,
בספרו "משך חכמה" [פרשת בשלח ד"ה והמים] כותב רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק, כי כשאנו מתבוננים בדיני התורה אנו מבחינים בהבדל שיש בין יחיד לציבור.

נוהגים להעלות על נס את העובדה שבני ישראל הקדימו "נעשה לנשמע" במתן תורה. רש"ר הירש: "הדברים שבכתב לא כללו אלא יסודות המצוות בקיצור הלשון, כפי