הקמת המשכן היתה אחד מה'פרויקטים' הלאומיים הראשונים בהיסטוריה של עם ישראל. היו בו שילוב של היבטים רוחניים עליונים, עם היבטים טכניים של בניה והקמה, והיבטים
סיפור המובא בבבלי במסכת כתובות (סב:), מספר לנו על פרשת נישואיו של בנו של רבי: "[…] (הלך לעסוק בנישואי בנו לבית ר' יוסי בן זימרא),
אנו מעלים על נס את אלה שתורמים מהונם לנזקקים. האומנם הם זכאים להילה ולכבוד על נדיבותם? עפ"י פסוקי התורה והפרשנים, לא בהכרח. "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי
עיקרון "השמיכה הצרה" הוא תיאור פשוט ומדויק ליסוד מהותי הקיים בעולם חיינו: בכל הקשר ובכל תחום – משמעות עשייה מסוימת לכיוון מסוים היא אי-עשייה או
אמרו חכמים: "שקולה צדקה כנגד כל המצוות" (ב"ב ט, א). הרמב"ם, שמקמץ היה במילותיו, הקדיש לה פרק נרחב ב"משנה תורה" ומנה בה שמונה מעלות, מדרגות,
לפני כמה שנים הייתי עדה לסיטואציה שספק הביכה אותי ספק הצחיקה אותי, מה שבטוח – אדישה לא נותרתי. עמדתי מחוץ למעלית באחד ממלונות הנופש בעיר
בימים סוערים, ומול טלטלת החיים, מבקש לו האדם נקודת אחיזה ומשענת יציבה. שלושה אירועים משמעותיים וסוערים מתחוללים סביבנו בימים אלו. אירועים שעל פניו אין שום
הפרשה פותחת חטיבה שלמה של פרשיות שעיקרן סביב בניית המשכן וכליו. על תכליתו של המשכן מצינו גישות שונות. הרמב"ן למשל קובע שתכלית המשכן כדי להשרות
השבוע הקדשתי זמן לעבודה במחשבת ישראל עם הבן שלי. תהליך לימודי שמערב את ההורים בשאלות אמוניות ותורם להעמקת מערכת היחסים שבין הורה לילדו. "האם אתה
פרשות המשכן זכו לדרשות רבות הנכנסות אל המשמעות הסמלית של מרכיבי המשכן, אך גם לדרשות הלכה רבות – שהרי ממלאכות המשכן נלמדו ל"ט המלאכות האסורות
