כל המאמרים במדור תרומה

בטח כולכם שמעתם על סערת ה"פרות" של יעל פוליאקוב, שטוענת שמשפיעניות מלאות הן פרות שמנצלות את השומן שלהן כדי לקבל אהדה. אין לי טיפת סימפתיה

שוב מילואים. סבב חמישי, אבל מי סופר. מציאות שהייתה דמיונית לפני שנתיים הופכת לשגרה. עבור עשרות אלפי צעירים ישראלים, השנתיים האחרונות לא נמדדו בסמסטרים, ביעדים

בפרלמנט של מדבר סיני, ספסלי האבן חורקים, כוסות השיכר ראו כבר הכל, והרוח המדברית מצליחה להכניס את האובך גם דרך אוהל סגור היטב. "תגידו לי

אנחנו רואים ומוקירים את השינויים המבורכים המתחוללים מסביבנו בגזרת יהודה ושומרון. ישובים מתרחבים. דרכים נסללות. מוקמות  חוות  בנקודות אסטרטגיות. יישובים שמקבלים הכרה ועוד. רבים בציונות

כאשר התורה מתארת את בניית המשכן, היא אינה מתמקדת רק בתוצאה הסופית אלא גם בתהליך עצמו. נקודה זו בולטת כבר בפתיחת הפרשה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי

בשיעור הסטוריה בגמנסיה 'הרצליה' שאלה אותנו המורה מה היינו מציעים כמשפט מפתח להובלת הלימוד על תולדות האימפריה הרומית. אני זוכר שעלתה בי מחשבה גם מפתיעה

בטור של השבת שעברה עמדנו על כך שלאורך פרשת משפטים כולה אנו מוצאים, באופן מפתיע ובלתי צפוי, מספר רב של רמיזות, הקבלות ואנלוגיות לדמותו של

שאלה: קבוצת חיילים עסקה בפעילות עצימה לכל אורך השבוע, ואף אחד מהם לא הספיק "להכין" את קריאת התורה של שבת. האם יוכלו לקרוא בתורה? ומה

מאז מהפך 1977, מתהלך השמאל הישראלי בתחושה כי גנבו לו את המדינה, תחושה המגיעה לשיאה בימים אלה. את ההתרפקות הנוסטלגית הזו על ימיה היפים של

אנו מתחילים לקרוא בפרשת תרומה, ומרגישים מייד את התפנית. מהדרמה הסוערת של ספר שמות, עם כל האותות והמופתים והמסות הגדולות – אל הסיפור הארוך והמפורט