כל המאמרים במדור תצוה

הפרשה מסתיימת בציווי על עשיית מזבח הקטורת וכן על אופן השימוש בו ע"י אהרן: "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה.

שלושה עניינים עיקריים בולטים בפרשת תצוה. שניים בנוכחותם ואחד בהיעדרו. מן הדברים הידועים הוא ששמו של משה רבנו אינו מופיע בפרשה לקיים את דברי משה

הכיפה בת זמננו אינה זוכה לעדנה. השורש הוא כ.פ.ה והוא מזכיר יסוד של כפיה "ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט

"כל המועדים בטלים וימי הפורים אינם בטלים לעולם" [מדרש משלי]. "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" [שמות י"ז]. למרות שמדובר כביכול בסך הכל בעוד אירוע היסטורי

פרשת תצווה ממשיכה את סדרת הפרשיות, שהתחילה בפרשה הקודמת ונמשכת עד לסוף ספר שמות. עניינה של החטיבה האחרונה שהיא עוסקת במלאכת הקמת המשכן. בין ענייני

משהו פעם סיפר לי בדיחה – מה עושות אתיופיות ביום כיפור? צמות. כלומר, הוא הסביר, זה תרתי משמע! הן גם לא אוכלות והן גם קולעות

פרשתנו עוסקת בבגדיו של הכהן הגדול. אחד מבגדיו המיוחדים של הכהן היה החושן. בתוכו היו נתונים האורים ותומים, שבאמצעותם היו שואלים בסוגיות לאומיות גורליות. החושן

אם כבר, רומזת לנו הגמרא, ייתכן שבעלי המחלוקת הם הזחוחים מסכת חולין (ו ע"ב – ז ע"א) מספרת לנו על מחלוקת הלכתית חריפה בין ת"ח

פרשת השבוע עוסקת בעיקרה בענייני המשכן, כשבלב הפרשה עומד העיסוק בבגדי הכהן. החצי הראשון של פרשת תצווה עוסק בציווי על הכנת בגדי הכהונה של אהרן

התורה מונה את האורים ותומים כחלק ממעשה החושן "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן