כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

ארץ ישראל שלפני מלחמת ששת הימים הייתה קטנת ממדים, ללא חברון ושכם, בית לחם ויריחו. הכותל המערבי, קבר רחל ומערת המכפלה לא היו נגישים. אגדה

  מנחם אֵלון (תרפ"ג-תשע"ג), שבימים אלה – כמה סמלי, בערב שבת קודש "משפטים" – מלאו עשור שנים לפטירתו, היה איש חמודות. גם בחלוף עשרות שנים,

אמות הספים נעות בשבועות האחרונים בקצב מזורז. המחלוקת בנוגע לרפורמה המשפטית הפכה לים סוער וגועש של תלונות וטרוניות, הפגנות וביטויי שנאה ומשטמה, קריאה ל"ע למרי

בסופה של פרשה מרוממת רוח, על שירת הים הנשגבה שכלולה בה, ניסי המתקת המים במרה, השלו והמן, באה פרשה שנראית נטועה לא במקומה. פרשת מלחמה

חובת השוויון ואיסור ההפליה מוטלת על היחיד, אך ביתר שאת מוטלת היא על השלטון, לפי שכוחם ושררתם מרובה וממילא גם נזקם עשוי להיות מרובה עוד

החתירה לצמצום ההפליה עד למינימום חיונית לשם הטמעת ערכי המשפט העברי בעולם הדמוקרטי והמערבי בן ימינו בלשון ימינו היו ההפליה האסורה – ובניסוחה חיובי, צידה

השתת מס הייתה מאז ומעולם אמצעי בידי השליט להנהיג את ממלכתו. עיון בדיני המסים שבמשפט העברי חושף בפנינו עולם מרתק המשקף עיסוק בסוגיות אחדות בתחום

הדברים הקשים שהוטחו ביו"ר הכנסת החדש ובני קהילתו – ולא בפעם הראשונה – מפי ראש ישיבה ורב ראשי לשעבר, חלקם בשפת שוק, בלשון גסה ופוגענית

היינו מצפים כי האחים יבואו לסייע ליהודה במפגש הטעון. והנה, מן המתואר במקרא עולה שהאחים "התאדו" לחלוטין מן האירוע מפגש הפסגה שבין יהודה ויוסף נראה

כמחצית מאוכלוסיית העולם המבוגרת, כמה מיליארדי אנשים, צפו במשחקי המונדיאל. הלב משתאה לנוכח האנרגיות הבלתי נגמרות שמשחק זה מרכז אליו. אכן, המפגש בין משחק הגמר