כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

זעקתו מַכְמִירַת הלב של משה רבנו הולכת מסוף העולם ועד סופו, וטמון בה הרבה כאב, צער ומכאובים: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני

נדרשת מכל משפטן היכולת להתבונן בעיני הילדים וב"גובה העיניים" ספר שמות עובר בן רגע מאווירתה הפסטורלית של הסימפוניה הששית, ה'פסטורלית',  לקרנות התרועה ותופי המלחמה של

אחד האתגרים הגדולים ביותר, אם לא הגדול שבכולם, שניצב כיום לפני העם היהודי הוא שימור העם והקטנת – אם לא חיסולה כליל – של ההתבוללות.

רבים מחכמי המשפט העברי, ראשונים כאחרונים, שוללים מכל וכל שעבוד גופו של אדם תמורת חוב רבים מהמעיינים בפרשת ויגש ממקדים את עיונם בראש הפרשה, במפגש

חז"ל לא התעלמו מן הצורך של אדם להילחם ולהגן על עצמו, ועם זאת, העמידו את הדברים בפרופורציה נכונה שער הניצחון נמצא ברומא ובפריס. לא בירושלים.

שבח גדול יש בדבר, ליטול מדי פעם פסק זמן, וליהנות – בקדושה וטהרה – מעולמו של הקב"ה, גם בעולם הזה תיאור פרשת חייו של יעקב

חוק סדר הדין הפלילי קובע ש"כתב אישום יכיל", בין השאר, את "שם הנאשם ומענו". ודוק: שם הנאשם, הא ותו לא, שמו-שלו ולא שמות הוריו או

אחת התמונות הקשות ביותר בספר בראשית ובתורה כולה היא דו השיח שבפרשתנו, בין יעקב אבינו לרחל. "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב. ותקנא רחל באחותה.

"אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו", שורר המשורר נתן אלתרמן ב"זמר הפלוגות" שלו. אך מהן "חפירות חייו" של עַם, והיכן ניתן למוצאן? בלשון ימינו, הפכה

  חז"ל ירדו לעומק נפשו של אדם בשר ודם, הכירו במגבלותיו, ותיארו אותם בכנות ובישירות. ללא כחל ושרק אריכות הימים של אנשי ספר בראשית מעמעמת