
חשבון הנפש שלנו על ירושלים
לצד השמחה על השינוי במצבה הפיזי של העיר וריבוי יושביה, עדיין מוטלת עלינו חובת חשבון הנפש בגין אורחות יושביה המונח "אֵיכָה" היה לחלק מפס הקול

לצד השמחה על השינוי במצבה הפיזי של העיר וריבוי יושביה, עדיין מוטלת עלינו חובת חשבון הנפש בגין אורחות יושביה המונח "אֵיכָה" היה לחלק מפס הקול

הראי"ה קוק ובנו הביעו בהקשרים שונים רתיעה וסלידה מפעולות נקמה דוגמת "תג מחיר" הפוגעות בחפים מפשע שעת נקמה. לאחר כמה פרשיות שבהן תואר חטא ישראל

מה טעם הסתיר הכתוב זהותם בתחילה? ומה טעם פירש הכתוב שמם בהמשך? מעשהו של פינחס עשוי בקלות לשמש אבן פינה ודוגמא לקורס מבוא בקנאות השוואתית.

קיתונות הבוז והלעג, החירוף והגידוף, שנשפכת בשנים האחרונות על מנהיגים, שופטים ואנשי ציבור – צריכה לעורר דאגה בקרב כל מי שערכיה של תורת ישראל יקרים

"בחילול השם, המבחן אינו רק אובייקטיבי, מעשי האדם כשלעצמם, אלא גם רינונם הסובייקטיבי של הבריות" חטאם של משה ואהרן, שבגינו נמנעה מהם הזכות להיכנס לארץ

בהיותו ילד קטן, למד דודי, ר' שמואל הכהן איש ירושלים, ילד קטן, בתלמוד תורה "עץ חיים". באחד הימים, בא לכיתה ראש הישיבה ר' יחיאל מיכל

אחת התופעות המרתקות בספרות התורנית בת ימינו היא יצירות רבות מעוף שנכתבו לאו דווקא על ידי יושבי בית המדרש ה"קלאסיים", למדנים "מקצוענים" כל חייהם

אחת המצוות שבהן נצטווה משה רבנו במדבר נזכרת בפרשתנו: "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת". כדרכו,

קול דמי אחינו, ממירון ומלוד, מגבעת זאב ומירושלים, זועק אלינו מן האדמה. וקול שאינו פוסק הוא, והולך מסוף העולם ועד סופו. איננו יודעים חשבונות שמים

המתבונן בהיקף העצום של הספרות התורנית, לסוגיה וגווניה, שיוצאת לאור בימינו, אינו יכול אלא לעמוד נפעם לנוכח העושר הרב. ריבואות ריבואות של חיבורים, חדשים