בחלוף מאות רבות של שנים, שבהן נושא השמיטה נותר זנוח באופן יחסי, וכמעט ולא נדון בעיון מעמיק ובהיקף נרחב בספרות ההלכה ובמקורות המשפט העברי, החלה
לצד איסור השכחה, ראו כבר חכמים הראשונים ברכה בשכחת דברים מסוימים השכחה והזיכרון הן תופעות פסיכולוגיות, פיסיולוגיות, אנושיות. לא אחת הן מתעתעות באדם, וגורמות לו
בכל דבר שיעשה האדם עליו לנסות לפעול ברוח 'אתיקת העבודה', כלומר – בכל כוחו השגרה, "מצוות אנשים מלומדה", אֵם כל חטאת היא. לצד הזכות הגדולה,
לצד השמחה על השינוי במצבה הפיזי של העיר וריבוי יושביה, עדיין מוטלת עלינו חובת חשבון הנפש בגין אורחות יושביה המונח "אֵיכָה" היה לחלק מפס הקול
הראי"ה קוק ובנו הביעו בהקשרים שונים רתיעה וסלידה מפעולות נקמה דוגמת "תג מחיר" הפוגעות בחפים מפשע שעת נקמה. לאחר כמה פרשיות שבהן תואר חטא ישראל
מה טעם הסתיר הכתוב זהותם בתחילה? ומה טעם פירש הכתוב שמם בהמשך? מעשהו של פינחס עשוי בקלות לשמש אבן פינה ודוגמא לקורס מבוא בקנאות השוואתית.
קיתונות הבוז והלעג, החירוף והגידוף, שנשפכת בשנים האחרונות על מנהיגים, שופטים ואנשי ציבור – צריכה לעורר דאגה בקרב כל מי שערכיה של תורת ישראל יקרים
"בחילול השם, המבחן אינו רק אובייקטיבי, מעשי האדם כשלעצמם, אלא גם רינונם הסובייקטיבי של הבריות" חטאם של משה ואהרן, שבגינו נמנעה מהם הזכות להיכנס לארץ
בהיותו ילד קטן, למד דודי, ר' שמואל הכהן איש ירושלים, ילד קטן, בתלמוד תורה "עץ חיים". באחד הימים, בא לכיתה ראש הישיבה ר' יחיאל מיכל
אחת התופעות המרתקות בספרות התורנית בת ימינו היא יצירות רבות מעוף שנכתבו לאו דווקא על ידי יושבי בית המדרש ה"קלאסיים", למדנים "מקצוענים" כל חייהם
