היה זה לפני כמאה שנה, שהראי"ה קוק הציב בעיני רוחו את הרבנות כמגדלור שישפיע מטובו וטיבו על חיי האומה הישראלית, בארץ ישראל ובעולם כולו. לשם
בתוך ים הציוויים של מלאכת המשכן, על כליה ומידותיה, מצוי אי קטן של ארבע פסוקים, רוויים בנחת ושלווה, השקט ובטח: השבת. "ואתה דבר אל בני
אשרינו מה טוב חלקנו. מאות רבנים, יש אומרים אלף, התכנסו בבנייני האומה ל"כבודה של תורה". הצטרפו אליהם כאלה שחתמו על "פשקעווילים" ודברי שטנה. מה נעים
למי שאינו מורגל בהן, פרשת תרומה – כמו ארבע 'אחיותיה' החותמות את ספר שמות, עשויה להיראות במבט ראשון כמו קטלוג של "איקאה" או חוברת
ברבות השנים רבו המקרים שבהם חרגה הביקורת על בית המשפט ושופטיו מגבולות המותר השמעת ביקורת היא מנשמת אפו של חופש הביטוי, "ציפור הנפש של הדמוקרטיה".
"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים", אמר דוד בן גוריון. הוא צדק, אבל גם טעה. פרשת השבוע, מן הבודדות שנקראו על שם
בפגישתם, לפני שנים רבות, אמר פרופ' אבי רביצקי נ"י לפרופ' ישעיהו ליבוביץ' ע"ה כי יהיה מוכן ואפילו ישמח לקרוא כל הפטרה שבה יכבדו אותו, פרט
יעקב היה הראשון שגילה חיבה יתירה, אהבה בלתי אמצעית, לא רק לבניו אלא גם לנכדיו גודש האירועים בפרשת בא, היקפם ועוצמתם, ששיאם ב"גראנד פינאלה" של
זעקתו מַכְמִירַת הלב של משה רבנו הולכת מסוף העולם ועד סופו, וטמון בה הרבה כאב, צער ומכאובים: "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני
נדרשת מכל משפטן היכולת להתבונן בעיני הילדים וב"גובה העיניים" ספר שמות עובר בן רגע מאווירתה הפסטורלית של הסימפוניה הששית, ה'פסטורלית', לקרנות התרועה ותופי המלחמה של
