
המינקת עשתה את שלה והיא צריכה ללכת
בים הפסוקים של מעשי ספר בראשית, נחבאות לעתים מרגליות יקרות ערך. על אף שלעתים נעלמות הן מן העין, נושאות הן עמן אמתות גדולות. כפי שכתב

בים הפסוקים של מעשי ספר בראשית, נחבאות לעתים מרגליות יקרות ערך. על אף שלעתים נעלמות הן מן העין, נושאות הן עמן אמתות גדולות. כפי שכתב

הויכוח המתמשך, הבלתי נגמר, על "תנ"ך בגובה העיניים" לא שכך, ועתיד לפרנס עוד הרבה מלומדים. אך על דבר אחד לא ניתן לחלוק: גם פרשנות שאינה

מעשה אבות – סימן לבנים. לא רק לעניין הטוב, אלא גם לעניין הצרות והתלאות. כאברהם אביו, גם חייו של יצחק היו רוויי ניסיונות. לאחר ניסיון

הלומד את ספר בראשית בעיניים תמימות מגלה בו מעשים רבים שעשויים להיראות בעיניו כמעשי עוולה נוראיים, החושפים אי צדק משווע. אדם וחוה חוטאים חטא אחד,

ארץ ישראל נקנית ביסורים. גם לאחר שעמד בניסיון הגדול, עזב את ארצו, מולדתו ובית אביו והגיע לארץ ייעודו, אין אברהם בא אל המנוחה ואל הנחלה.

"מי יעני ומי יעשר". תעודת סוף השנה של מדינת ישראל היא תעודת עניות. בשבוע החולף פרסם הביטוח הלאומי את ד"וח העוני השנתי שלו שממנו עולה,

"מעשה אבות – סימן לבנים". חייו של יעקב אבינו עומדים בסימן העימות, מאבק בלתי פוסק באויביו ושונאיו. אך ביקש לישב בשלווה, וכבר קופץ עליו רוגזו

אחד הקטעים הידועים בפירוש רש"י לתורה, הוא פירוש שנתפרסם דווקא בשל מה שאין בו, ולא בשל מה שיש בו. "וישלח יצחק את יעקב, וילך פדנה

תוכו של ספר בראשית רצוף מעשי גבורה הרואיים, החושפים לפנינו את האדם, "נזר הבריאה", ברוב גודלו ותפארתו. למן בריאתו, בצלם אלוקים, כובש לו האדם את

"ספר הישר", ספר בראשית, שעיקרו תיאור חייהם של ה"ישרים", אבות ואמהות האומה, עשוי ללמדנו פרק מאלף בהליכות עולמים, בדרך הראויה שיבור לו האדם (כדברי הנצי"ב