חג החנוכה ופרשת מקץ מתלכדים מדי שנה במעגל השנה היהודי. ומכנה משותף לשניהם: הדגשת ממד חלוף הזמן וחשיבותו. בראש פרשת השבוע מודגש שחלום פרעה היה "מקץ
הדבר אינה נתפש. גם בחלוף כמעט 450 יום מאז תחילת המלחמה, עדיין מאה מאחינו ואחיותינו, שבויים, חטופות וחטופים נמצאים בעזה, וטרם שבו לבתיהם. ככל שחולפים
פגישתו של יעקב אבינו עם עשיו אחיו הייתה אבטיפוס לדרך התמודדותם של יהודים בכל הדורות עם שונאיהם ואויביהם. ביטוי לכך ניתן בדברי רבי יונתן המובאים
"מעשה אבות – סימן לבנים". פגישתו של יעקב אבינו עם עשיו אחיו הייתה אבטיפוס לדרך התמודדותם של יהודים בכל הדורות עם שונאים ואויבים. ביטוי לכך
היה זה לפני כיובל שנים ויותר, כשאבי שיחי' השיא זוג שהוריו נמנו עם אנשי "תנועת העבודה". אורח הכבוד בחתונה היה דוד בן-גוריון. כשפתח אבא את
האם היהודייה, "א יידישע מאמע" ביידיש, הייתה זה כבר למותג על. עשרות סיפורים, שירים, ספרים וסרטים מבקשים לתאר את ייחודה ולשרטט את תכונות אישיותה. סוציולוגים,
אחת החוויות החוזרות ונשנות אצל כל לומד תורה, היא החידוש. פסוקי מקרא או כל טקסט אחר מספרות חז"ל, שנקרא בעבר עשרות ואולי מאות פעמים, מואר
לעיתים קרובות, תיאוריו הקצרים של המקרא מגלים טפח ומכסים טפחיים. כך, בתיאור הנורא של העקדה מסתפק המקרא בפירוט קצרצר, מעין דיווח עובדתי, של דו שיח
לעתים קרובות, תיאוריו הקצרים של המקרא מגלים טפח ומכסים טפחיים. הם פורשים בפנינו תמונה עובדתית מרתקת, מסעירה, עוצמתית, אך מחסירים ממנה פרקים שלמים. כך, למשל,
מלחמת העולם הראשונה הייתה אירוע רב זִירָתי. ארבעה מלכים מול חמישה, מצפון ומדרום, מזרח ומערב. כדרכו, המקרא שלא נועד להיות חיבור היסטורי, מקמץ בפרטים. מעבר
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן
