כל המאמרים במדור כי תשא

לאחר חטא העגל ניתן להבחין בין התנהלותו של משה לזו של יהושע. יהושע ניצב בקביעות באוהל – "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" (לג,יא). לעומתו,

האם אתם חשים שאנו חיים בדור שאיבד את הסבלנות לתהליכים יסודיים וממושכים, דור שאצה לו הדרך, בחיים האישיים ובפוליטיקה?! דור שמבקש 'לקצר תהליכים' ולקבל תוצאות

המבוגרים יותר בינינו, אולי זוכרים שבמשך עשרים שנה, מסוף שנות ה-60, עד סוף ה-80, במקום בו נמצאת היום טאבה, שכן כפר הנופש הבוהמייני המפורסם של

מהי רמת הזהירות שאנו חייבים לכונן בתוך עצמנו כדי שלא ליפול בחטא העגל בזמן הזה? זו שאלה כבדת משקל, המחייבת ראשית למקד את הדיון במהות

הנהגה זוגית היתה בישראל לא רק בתקופת המשנה, אלא כבר בראשית היות ישראל לעם. כבר אצל משה ואהרן. אעפ"י שמשה רבנו זכה לכל הכתרים, היה

"כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" (שמות ל', י"ב) באחד ממאמריו

מדי פעם נשמעת הטענה: איך אנחנו יכולים לסמוך על המסורת של אבותינו לגבי מעמד הר סיני? הרי מדובר באנשים שאחרי ארבעים יום מההתגלות עשו עגל

מעשה העגל שמסופר בפרשה הוא סיפור קשה וכתם בתולדות ישראל. על פניו, החטא המרכזי המתואר בפרשה הזו הוא של עבודה זרה. "ויעשהו עגל מסכה" רומז