כל המאמרים במדור כי תשא

וזו הדילמה שעמדה בפני אהרון הכהן (אליבא דחז"ל): מחד גיסא, המעשה הנורא של שותפות בחטא הקשור בעבודה זרה. שותפות אקטיבית במעשה העגל משמעה בגידה במתן

עמוס בר דע הפסוק האחרון של פרשת תצווה הסמוך לתחילת פרשת כי תשא עוסק בעשיית מזבח-הקטורת ונתינת דם הכיפורים ביום הכיפורים: "וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל-קַרְנֹתָיו אַחַת

כאשר ניתנו הלוחות הראשונים למשה נאמר: וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹקים. (שמות לא) ובהמשך

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר" (שמות ל"ב, י"ט) עם ירידתו

בתחילת פרשת כי תשא מופיעה מובלעת של דיני המשכן, הכוללת את הכיור וכנו, יחד עם שמן המשחה ואופני השימוש בו. רבים מגדולי הפרשנים התחבטו באשר

ד"ר אמנון אלדר הציווי על השבת חוזר בפרשתנו, לאחר שנצטווינו עליו בעשרת הדברות (שמות כ, ח-יא) ובפרשת משפטים (שמות כג, יב). הצו על השבת בפרשתנו

מיהם עובדי העגל של ימינו ? קל מאוד להטיח האשמה זו באחרים, ולטעון כי בוודאי אין מדובר בנו עצמנו. לא זו בלבד, אלא שבדרך כלל